בריאות הנשים בישראל
מדיניות בריאות
שירותי בריאות לנשים
נערות
גינקולוגיה
הריון ולידה
פוריות
אמצע החיים
נשים מעל שישים
בריאות הלב
בריאות הנפש
בריאות העצם
בריאות השד
בריאות בעבודה
בריאות השלפוחית
רפואה משלימה
נשים עם מוגבלויות
איכות הסביבה ובריאותך
דימוי הגוף
מחקר
ספרים
קישורים
שאלות ותשובות
גיליונות אלקטרונים
אירועים ופעילויות
אורח חיים בריא
אמצעי מניעה

שלח הכתבה לחבר   |   גירסה להדפסה   |   למעבד תמלילים

מחקר: גורמי סיכון לדיכאון לאחר לידה

מתוך המאמר

Postpartum Depression in an Israeli Cohort:
Demographic, Psychosocial and Medical Risk Factors
J Psychosom Obstet Gynecol 2000;21:99-108

S. Glasser, V. Barell, V. Boyko, A. Ziv, A. Lusky, A. Shoham and S. Hart

תקציר

גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים, דמוגרפיים, ורפואיים לדיכאון לאחר הלידה (דל"ל) נבדקו בקבוצה של 288 נשים ישראליות במרפאה הקהילתית. סימני הדל"ל אותרו באמצעות סולם אדינבורו* שהועבר כ- 6 שבועות לאחר הלידה. נמצא שגורמי הסיכון הפסיכו-סוציאליים הם בעלי ההשפעה הרבה ביותר.

גורמי הניבוי העיקריים לדל"ל היו:

  • חוסר תמיכה משפחתית וחברתית
  • אי-שביעות רצון בחיי הנישואין/זוגיות
  • סימני דכאון במשך ההריון
  • בעיות רגשיות/נפשיות בעבר
  • בעיות בריאות מתמשכות של התינוק

    התפקיד המכריע של גורמים פסיכו-סוציאליים בדיכאון לאחר הלידה היה דומה לממצאים מארצות אחרות. התוצאות היו שונות מעט לגבי עולות חדשות. ממצאים אלו מעידים על כך שניתן ליישם פעולות לאיתור והתערבות מוקדמים של נשים בסיכון לדל"ל או הסובלות ממנו, ושיש לשים לב במיוחד לתת-קבוצות העלולות להיות בסיכון מוגבר.
  • שיטת המחקר
    הנבדקות

    הנבדקות כללו מדגם אקראי של 288 נשים שביקרו במרפאת "טיפת חלב" למעקב הריון ולאחר הלידה, בעיר במרכז הארץ. גיל הנבדקות נע בין 17 ל- 43 שנים (ממוצע=27.4 שנים), ולגבי כ- 30% היתה זו הלידה הראשונה. כל הנשים, למעט שתיים, היו נשואות בזמן המחקר. לשלושה-רבעים היתה השכלה של לפחות עשר שנים. כשני-שליש היו ילידות הארץ, אך היתה תת-קבוצה של עולות חדשות מחבר העמים (שהות בארץ פחות מחמש שנים).

    התהליך

    נשים שהגיעו למרפאת מעקב הריון ("טיפת חלב") התבקשו להשתתף במחקר, ולאשר לחוקרים לסכם את התיקים הרפואיים שלהן ושל התינוק שייוולד. המשתתפות רואיינו פעמיים: פעם בשבוע ה- 26 להריון, ופעם כ- 6 שבועות לאחר הלידה. בראיונות הן נשאלו אודות התחומים הדמוגרפיים ופסיכו-סוציאליים שהוזכרו לעייל, וכן ענו על שאלון קצר המצביע על סימני דיכאון.

    הממצאים

    היקף התופעה: כ- 22% מהמשתתפות קיבלו ציון של 10 או יותר בשאלון האדינבורו (Edinburgh Postnatal Depression Scale* ), המעיד על סימני דיכאון קל לפחות. כ- 13% קיבלו ציון 13 או יותר, המעיד על דיכאון בינוני עד קשה. השיעור היה גבוה יותר בקרב העולות החדשות. במקרה של שני-שליש מהנשים עם ציון 10 או יותר, היו גם סימני דיכאון בשאלון שהועבר במשך ההריון, וכשליש היו מקרים "חדשים."

    גורמים דמוגרפיים: נבדק הקשר בין דל"ל לבין מספר משתנים דמוגרפיים, כולל: גיל האמהות, ארץ לידה ושנת עליה, מספר הלידה, שנות השכלה, תעסוקה, ושייכות דתית. בניתוח סטטיסטי, רק מעמד כ"עולה חדשה" ורמת השכלה (פחות מ- 9 שנות לימוד) היו קשורים באופן משמעותי לדל"ל.

    גורמים פסיכו-סוציאליים: מספר תחומים פסיכו-סוציאליים נבדקו בראיונות שנערכו במשך ההריון ובסיכומי תיקים רפואיים. בנוסף, היתה התייחסות לתוצאות שאלון ה- Beck Depression Inventory , שהועבר בראיון הראשון, בכדי להגדיר "סימני הדיכאון במשך ההריון". לרוב המשתנים הללו נמצא קשר מובהק סטטיסטית לדל"ל (001. > 2 c ), כאשר הגורמים העיקריים היו אי-שביעות רצון בחיי הנישואין/זוגיות, בעיות רגשיות/נפשיות בעבר, חוסר תמיכה משפחתית וחברתית, סימני דיכאון במשך ההריון, ובעיות בריאות מתמשכות של התינוק.

    גורמים רפואיים: בריאות האם: בתחום בריאות הכללית והמיילדותית של האם, נמצא שרק סיבוכים במהלך האשפוז לאחר הלידה היו קשורים באופן משמעותי לדל"ל, בין אם חמורה או בדרגה בינונית.

    בריאות התינוק: כאשר נבדקו בנפרד, בעיות הבריאות של התינוק בגיל 3 ימים או 6 שבועות לא התקשרו לדיכאון שלאחר לידה. אך נמצא שאמהות לילדים עם בעיות בריאות בשתי נקודות הזמן היו בסיכון מוגבר לדל"ל. יש לציין שבעיות בריאות של התינוק מהוות גורם בתחום פסיכו-סוציאלי, מנקודת מבט של האם.

    מסקנות

  • דיכאון לאחר הלידה הינו תופעה שכיחה
  • נחוצים דרכי איתור מוקדם, אבחון וטיפול
  • כלי פשוט (שאלון האדינבורו) מאפשר סינון ראשוני לסימני דיכאון
  • במהלך ההריון ניתן לאתר נשים בסיכון מוגבר
  • יתכן גורמי סיכון שונים בקרב תת-אוכלוסיות שונות
  • מקורות נוספים

    S. Glasser, V. Barell, A. Shoham. A. Ziv, V. Boyko, A. Lusky , & S. Hart. Prospective study of postpartum depression in an Israeli Cohort: prevalence, incidence and demographic risk factors. J.Psychosom Obstet Gynecol, 1998: 19, 155-164.

    (במאמר הזה מפורטים שיטות המחקר והממצאים לגבי היקף התופעה)

    * שרהלי גלסר, ויטה בראל. כלי יישומי למחקר ואיתור דיכאון לאחר הלידה, הרפואה, כרך 136, חוב' י' (16.5.1999). (במאמר זה מתואר שאלון האדינבורו, והשימושים שנעשו בו ברחבי העולם)

    קראו עוד על הצעדים שנקט משרד הבריאות בעקבות המחקר


    הזיני כתובת אימייל וקבלי מאיתנו עדכונים שוטפים
    הצטרפי אלינו, זה פשוט.
    תמורת מאה ש"ח בלבד תקבלי מנוי לידיעון הרבעוני של האגודה, הנחות והטבות נוספות.