בריאות הנשים בישראל
מדיניות בריאות
שירותי בריאות לנשים
נערות
גינקולוגיה
הריון ולידה
פוריות
אמצע החיים
נשים מעל שישים
בריאות הלב
בריאות הנפש
בריאות העצם
בריאות השד
בריאות בעבודה
בריאות השלפוחית
רפואה משלימה
נשים עם מוגבלויות
איכות הסביבה ובריאותך
דימוי הגוף
מחקר
ספרים
קישורים
שאלות ותשובות
גיליונות אלקטרונים
אירועים ופעילויות
אורח חיים בריא
אמצעי מניעה

שלח הכתבה לחבר   |   גירסה להדפסה   |   למעבד תמלילים

תגובות רגשיות אחרי לידה

ד"ר חנה גילאי-גינור, פסיכולוגית קלינית, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב

לידתו של תינוק חדש גורמת לשינויים רבים בחיי האישה ובחיי הזוג. האישה עוברת תהפוכות בגופה, בעולמה הפנימי-רגשי, בזוגיות שלה, וביחסיה המשפחתיים, החברתיים והמקצועיים. המעבר לאמהות נחשב על ידי רבים כתקופת משבר, ולכן הוא טומן בחובו גם סיכונים אך גם הזדמנות אדירה לשינוי חיובי וצמיחה אישית. כפי שגופה עשה מקום בעת ההריון לעובר הצומח, כך גם נפשה ואישיותה התמתחו וממשיכים להימתח אחרי הלידה, על מנת לתת מקום לתינוק החדש ולזהות שלה כאם. אמנם הולדתו של ילד ראשון מחדדת את התהליכים, אך השינויים וההסתגלות מתרחשים גם אחרי הלידות הבאות.

נשים מסתגלות באופן שונה זו מזו לתקופה שאחרי הלידה. בין הסיבות למגוון התגובות נמנים אישיותן של הנשים ויכולתן להתמודד עם השינויים, חווית הלידה שעברו ואופן ההחלמה ממנה, התהפוכות ההורמונליות, בריאותו של התינוק והמזג שלו, תמיכת בן הזוג והיחסים איתו, תמיכת המשפחה, המצב הכלכלי והתעסוקתי, אירועי חיים נוספים ועוד. כלומר, ההסתגלות מושפעת מגורמים שונים בחיי האישה הפועלים באותה עת.

רוב האמהות רגישות מאוד אחרי הלידה. יש הרואים בכך רגישות ביולוגית של האישה המאפשרת לה לקלוט, להיענות ולהתמסר לתינוקה. התביעות הגדולות של האמהות - האחריות לגידולו ולצמיחתו של התינוק, היכולת להתמסר אליו, לעמוד בדרישותיו וברגשותיו החזקים, ולשים במידה לא מבוטלת את סיפוק צרכיה בצד - מהווים מעמסה גדולה על האם. גם התשישות שהיא חשה כתוצאה מחוסר שינה והתנודות ההורמונליות מעצימים את רגישותה. האישה בדרך כלל מגיעה לאמהות עם ציפיות "ורודות", הנשענות על מיתוס האמהות. המיתוס הזה הבטיח לה אושר, שמחה, התאהבות מיידית בתינוק וחיי משפחה מאושרים. לנוכח המיתוס הזה, קשה לה לקבל ולהשלים עם איזה שהם קשיים רגשיים טבעיים שלה כמו עייפות, חוסר אונים, חוסר חשק מיני, קושי לטפל בתינוק, שמא תיחשב בעיני עצמה והאחרים כאם לא טובה. בנוסף להיותה אם, תפקידי האישה כיום מגוונים - היא סטודנטית או אשת מקצוע, פעילה בחברה, ואילו התמיכה המשפחתית פחתה. לפיכך, עיקר הנטל הטפולי מוטל על הורי התינוק, דבר שמכביד על האם חסרת הניסיון ומעצים את קשייה הרגשיים.

התגובות הרגשיות

הסתגלות רגשית רגילה: בקצה האחד של הרצף נמצאות הנשים המגיבות באופן קל לשינוי. הן רגישות ופגיעות - דבר המתבטא למשל ברגישות יתר לרעש, לאמירות ולהערות הנתפסות כפוגעות. עצם האחריות המוטלת בבת אחת על האם הצעירה, מעוררת חרדה טבעית הפוחתת עם הזמן, כשתתרגל לתינוק ולתפקידה החדש.

"בייבי בלוז" (עצבות ודכדוך קל): עקב השינויים ההורמונליים, קרוב לשבעים אחוז מהנשים סובלות מתופעה זמנית של דכדוך לאחר הלידה הנקראית "בייבי בלוז". מדובר במעברים רגשיים מהירים, משמחה לבכי החולפים לאחר מספר ימים. התופעה מתרחשת בימים הראשונים אחרי הלידה והיא יכולה להימשך שעות, או ימים. גם אישה שהגיבה בתחילה בשמחה ואושר, עשויה לפרוץ לפתע בבכי ולחוש דכדוך לא מוסבר. לעיתים מתלוות לדכדוך זה גם תחושות של אי יכולת לתפקד, דאגנות, מתח, קשיי שינה ואף קשיי ריכוז. התופעה קשורה גם לשינויים ההורמונליים החריפים הקורים בעקבות הלידה וגם למעמסה הפיזית והנפשית המתלווה ללידה ולימים הראשונים שאחריה. ימים אלה מאופיינים בהתרגשות, שמחה, חרדה.

"דכאון אחרי-לידה" : זו התגובה הרגשית הנפוצה ביותר אחרי הלידה. מדובר בנשים הסובלות בעוצמות שונות מדיכאון אשר אינו פסיכוטי. אמנם רק אצל שליש מהן הדכאון הוא חריף, אך גם כשהוא קל הוא דורש התייחסות. לא מדובר במחלת נפש, אלא בתסמונת המורכבת מסימפטומים רבים, השונים מאישה לאישה. בחלקו, הדיכאון מבטא את קשיי ההתסגלות של האישה למצב החדש. מחקרים בעולם המערבי מדווחים כי 10 עד 15 אחוזים מהיולדות סובלות מתסמונת זו, ובסקר שנערך בישראל דווח על 23% מהיולדות. ההרגשה הכללית היא מצב רוח מלנכולי מתמשך עם תחושת ייאוש, חוסר אונים וחוסר תקווה. האם אינה שמחה ואינה נהנית בקשר שלה עם התינוק. היא תשושה גם לאחר שינה רבה, או שסובלת מקשיי שינה. אינה מגלה עניין במין, תאבונה ירוד או שהיא בעלת תיאבון יתר, והיא סובלת מקשיי ריכוז. לעיתים היא מוטרדת ממחשבות מפחידות ביחס לתינוק ובני משפחה אחרים, לעיתים מרגישה בושה ואשמה ביחס לתפקודה כאם וכבת זוג ולעיתים מפחדת להישאר לבד בבית עד למצב של פאניקה. שעות קשות במיוחד הן שעות הערב והלילה. ללא טיפול מתאים המצב עלול להידרדר ובמקרים קיצוניים להגיע למחשבות אובדניות או מחשבות על פגיעה בתינוק. לפעמים הדיכאון אינו מתבטא במצב רוח דכאוני, אלא מוסווה על ידי סימפטומים אחרים כמו כאבי ראש, חרדה, רגזנות, פחדים, התנהגות כפייתית או אי-שקט מוטורי.

האישה עשוייה להתחיל לסבול מסמפטומים השונים בעיקר בשלושת החדשים הראשונים אחרי הלידה, אך לא פעם הם עשויים לפרוץ במהלך כל השנה הראשונה. יש נשים, במיוחד אלו הסובלות מדיכאון קל, המצליחות להסתיר את מצוקתן. הסימפטומים הגופניים השונים, כמו עייפות, שינויים בתאבון, כאבי ראש, עשויים להטעות את האישה ולעיתים גם את סביבתה, כולל אנשי הבריאות. הסימפטומים של הדיכאון משפיעים על יכולת האם לטפל בתינוק, למשל, אם היא סובלת מקשיי ריכוז היא תתקשה להחליט אפילו החלטות פשוטות כמו לאן ללכת לטייל עם התינוק. אם היא סובלת מקשיי שינה, הדבר יכביד עוד יותר על יכולתה לטפל בתינוק באופן מהנה.

כשהאם מדוכאת נפגמת במיוחד הנאתה מהתינוק ואז התקשורת איתו פחות טובה. האם מתקשה להיות פנויה וזמינה רגשית לצרכיו של התינוק ולנסיונותיו להשיג את תשומת ליבה. ככל שהדכאון עמוק יותר, השפעתו על התפתחות התינוק תהיה ממושכת יותר. יחד עם זאת, התינוק גדל בתוך מערכת משפחתית וחברתית רחבה ויחסיו החמים עם האב ועם בני משפחה או דמויות תומכות נוספות, עשויים לרכך את ההשפעה של דכאון האם עליו.

השילוב של מספר גורמים מחולל את התסמונת, כאשר גורמים פיזיולוגיים וגורמים פסיכו-חברתיים פועלים יחד ופוגשים את הפגיעות האישית של האישה. לכן, נשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של דיכאון או הפרעת חרדה, מועדות לסבול מ"דיכאון אחרי לידה". גם נשים שעברו טיפולי פיריון ונשים שמצבן הבריאותי ירוד נמצאות בקבוצת סיכון. חוסר תמיכה רגשית מבן הזוג ומהאנשים הקרובים לה, או העדר בן זוג או מותו של אדם קרוב ויחסים מתוחים ובעייתיים של האישה עם אמה - מהווים גם כן גורמי סיכון.

"פסיכוזה לאחר לידה": מחלת נפש נדירה המתרחשת אצל אחת או שתיים מתוך אלף יולדות. מדובר במשבר לאחר לידה, אשר בו ישנו שבר עם המציאות, המתבטא בהתנהגות מוזרה ולא רציונלית ותופעות של הלוצינציות (מראות שוא) או דלוזיות (מחשבות שווא) העשויות להיות אף מחשבות או נסיונות לפגוע בעצמה או בתינוקה. המחלה פורצת בדרך כלל בפתאומיות בתוך השבועיים הראשונים אחרי הלידה. (להבדיל מ"דכאון אחרי לידה" המתפתח לאט). בתחילה האישה מראה בלבול, פחד, אי שקט וקשיי שינה, היא נראית חולה פיזית וייתכן שאינה מסוגלת לדאוג לעצמה ולתינוק. הטיפול במחלה מחייב הפנייה דחופה לפסיכיאטר לצורך מתן עזרה מיידית.

טיפול ב"דכאון אחרי לידה"

לעיתים התופעות של "דכאון אחרי לידה" חולפות באופן טבעי, אך במקרים רבים ללא טיפול המצב עלול להחריף. תנאי ראשון לטיפול בבעיה, שהאישה לא תתבייש בכך שאינה מאושרת מהחיים עם התינוק ואז תוכל לשתף ברגשותיה את בן זוגה, חברה, אחות טיפת חלב או הרופא המשפחתי.

לעיתים שיחות עם אחות טיפת חלב בעלת אוזן קשובה מרככת את הקשיים ועוזרת לאישה להתגבר על חרדות. יש נשים הזקוקות לשיחות טיפוליות עם פסיכולוג או עובד סוציאלי על מנת להתגבר על הקשיים שנתעוררו בהסתגלות לאמהות. כשהדיכאון חריף, נעזרים בנוסף לטיפול הנפשי גם בטיפול תרופתי, שהוא יעיל מאוד, מקצר את זמן ההחלמה ולכן מסייע לאם לבנות קשר מהנה וטוב עם תינוקה.

ניתן לפנות למרפאות בריאות הנפש או למרפאות המטפלות בגיל הינקות. מספר בתי חולים ברחבי הארץ פתחו לאחרונה מרפאות לגיל הינקות, אשר מתמחות בטיפול בתינוק ובהורים מתקופת ההריון עד גיל 3. בדרך כלל ההורים יכולים להפנות את עצמם למרפאות אלה.

  • מרפאה לגיל הינקות, קופ"ח כללית, רחוב אורלנסקי 8,
    פתח תקוה. טל. 9331927-03
  • מרפאת אם-תינוק, ביה"ח איכילוב, תל-אביב.
    טל. 6974707-03.
  • שש השנים הראשונות, מרפאת ילדים ונוער, מרכז בריאות הנפש, צפת. טל. 6828086-04.
  • מרפאת הגיל הרך, תל-אביב, מרפאה לבריאות הנפש של קופ"ח כללית, צבי 9, רמת חן. טל. 5720847.
  • מכון להתפתחות הילד, קופת חולים כללית, חבצלת 2, כרמיאל. טל. 9905763-04.
  • מניעה

    המניעה הטובה ביותר היא ע"י הערכות והתכוננות למגוון הרגשות שהאישה עשויה להרגיש אחרי הלידה.

  • הכנת מסגרת תומכת לתקופה שאחרי הלידה
  • אם במהלך ההריון מערכת היחסים בין בני הזוג אינה טובה וקרובה, כדאי שינצלו תקופה זו כדי ללבן את קשיהם בעזרת איש מקצוע.
  • אם במהלך ההריון האישה חשה בדיכאון, חשוב שתפנה לטיפול.
  • אם האישה יודעת שהיא בקבוצת סיכון, למשל אם בהיסטוריה האישית או המשפחתית שלה יש דכאון, מומלץ שתפנה לטיפול או תיידע את אחות טיפת חלב על כך.
  • השתתפות בכל קבוצת תמיכה אחרי לידה, או בקבוצת הדרכה לאמהות יכולה להקל על הסתגלותה של האישה לאמהות.
  • המלצות לקריאה

  • גוטליב-רגב מ. פתאום הורים תל-אביב זמורה-ביתן 1998
  • פיג'ס ק. החיים אחרי הלידה תל-אביב מודן 1999
  • קרון תמר, נשים וורודות, תל-אביב עם-עובד 1989
  • סטרן ד.נ. ברושווילר-סטרן נ. עם פרילנד, א. הולדתה של אם: כיצד משנה אותך החוויה האמהית לתמיד, תל-אביב מודן 2000 (1998).
  • כתובת ארגון תמיכה אמריקאי Depression after Delivery
    www.behavenet.com/dadinc

  • הזיני כתובת אימייל וקבלי מאיתנו עדכונים שוטפים
    הצטרפי אלינו, זה פשוט.
    תמורת מאה ש"ח בלבד תקבלי מנוי לידיעון הרבעוני של האגודה, הנחות והטבות נוספות.