בריאות הנשים בישראל
מדיניות בריאות
שירותי בריאות לנשים
נערות
גינקולוגיה
הריון ולידה
פוריות
אמצע החיים
נשים מעל שישים
בריאות הלב
בריאות הנפש
בריאות העצם
בריאות השד
בריאות בעבודה
בריאות השלפוחית
רפואה משלימה
נשים עם מוגבלויות
איכות הסביבה ובריאותך
דימוי הגוף
מחקר
ספרים
קישורים
שאלות ותשובות
גיליונות אלקטרונים
אירועים ופעילויות
אורח חיים בריא
אמצעי מניעה

שלח הכתבה לחבר   |   גירסה להדפסה   |   למעבד תמלילים

הרעבה לשם הערכה עצמית

איטה פרינס גיבסון, ג'רוזלם פוסט, 16 במאי 2001, עיבדה לעברית קרן יניב

"במקום שיש בו שפע מזון ואפנה הפרעות אכילה מגיעות לממדי מגפה."

"זכור לי היום שבו החלטתי לעשות דיאטה", נזכרת גלית. "הייתי בת ארבע-עשרה וזה עתה הלכתי למבחני קבלה ללהקת מחול. הופתעתי כשהתקבלתי, משום שלא חשבתי שאני די טובה. ואז מנהל הלהקה אמר לי שאני נראית "עבה" וכי עליי להפחית במשקל, ולא - אצטרך לעזוב את הלהקה. גובהי היה 1.65 מטר ומשקלי כ-52 ק"ג. התחלתי בדיאטה כדי שלא אהיה עבה, ובאמת רזיתי. הייתי רזה כל כך עד שכמעט הרסתי את המשפחה שאני אוהבת, כמעט הרסתי את חיי, כמעט מתי."

התייחסותה של גלית לאוכל נעשתה כפייתית. "בתחילה זכיתי למחמאות. אנשים אמרו לי שאני נראית טוב. אולם עדיין לא הרגשתי טוב. הרגשתי שאני שמנה. אכלתי פחות ופחות. התחלתי לחלק לשניים כל דבר שאכלתי. אחר כך קיצצתי עוד. היו ימים שאכלתי רק תפוח אחד. היו ימים שלא אכלתי מאומה. רציתי להצליח בלהקת המחול כמו שתמיד הייתי מצליחה.

גלית סבלה מאנורקסיה נרווזה. בתוך פחות משנה שקלה פחות מארבעים קילוגרם. התרגום המילולי של אנורקסיה נרווזה הוא "איבוד תיאבון עצבני", אולם שם זה אינו מתאים. גלית הייתה רעבה כל הזמן. היא חייתה בכאבים מתמידים, חשה סחרחורת כשעמדה. כיוון שאיבדה שומן גוף רב כל כך היה לה קר כל הזמן. המחזור פסק. היא הייתה חלשה ורזה מכדי לרקוד ונאלצה לעזוב את להקת המחול. משפחתה הנואשת הפנתה אותה למטפלים ולרופאים, אולם אז כבר היו מחשבותיה ותפיסתה של גלית מעוותות והיא סברה שאין כל סיבה שתלך לטיפולים. היא נזכרת שכשהגיעה לטיפול הייתה משקרת למטפלים כשם ששיקרה לכל הסובבים אותה. הוריה ניסו לחייב אותה להיכנס לתכנית טיפול באשפוז, אולם היא ברחה משם. כך חייתה שלוש שנים מוקפת בעושר, נוחיות ואהבה ומתוך כוונות טובות מרעיבה את עצמה למוות.

הפרעות אכילה המתבטאות בהרעבה עצמית (אנורקסיה נרווזה), אכילת יתר (בולמיה) והתרוקנות על ידי הקאה או אכילה כפייתית (obsessive eating) נדירות בארצות בלתי מפותחות שבהן המציאות היא רעב, תת-תזונה ומוות מרעב. לעומת זאת בארצות מפותחות, שבהן יש שפע במזון וההרעבה היא בחירה, הפרעות האכילה מגיעות לממדים של מגפה.

על פי מידע שנתקבל מהארגון הלאומי לאנורקסיה נרווזה והפרעות אכילה נלוות באמריקה הצפונית, אחת מכל מאה נשים צעירות בנות עשר עד עשרים מרעיבה את עצמה. הנתונים מעידים שקרוב ל-4% מהנשים בגיל האוניברסיטה סובלות מבולמיה או מהתמכרות לאכילה כפייתית. הנתונים המתקבלים מצפון אמריקה ארה"ב?, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, צרפת ורוב המדינות המפותחות הם דומים. בכל הארצות האלה יותר מ- 90% מהלוקים בהפרעות אכילה הן נשים. גיל הפרעות האכילה יורד ואילו מידת חומרתן עולה. עדיין אין נתונים אפידימיולוגיים על ממדי התופעה בישראל, אך החוקרים סבורים שאין סיבה להניח שישראל תימצא שונה בהרבה מארצות מתועשות אחרות.


הזיני כתובת אימייל וקבלי מאיתנו עדכונים שוטפים
הצטרפי אלינו, זה פשוט.
תמורת מאה ש"ח בלבד תקבלי מנוי לידיעון הרבעוני של האגודה, הנחות והטבות נוספות.