בריאות הנשים בישראל
מדיניות בריאות
שירותי בריאות לנשים
נערות
גינקולוגיה
הריון ולידה
פוריות
אמצע החיים
נשים מעל שישים
בריאות הלב
בריאות הנפש
בריאות העצם
בריאות השד
בריאות בעבודה
בריאות השלפוחית
רפואה משלימה
נשים עם מוגבלויות
איכות הסביבה ובריאותך
דימוי הגוף
מחקר
ספרים
קישורים
שאלות ותשובות
גיליונות אלקטרונים
אירועים ופעילויות
אורח חיים בריא
אמצעי מניעה

שלח הכתבה לחבר   |   גירסה להדפסה   |   למעבד תמלילים

שבוע ההרפס העולמי: 16/11/03- 21/11/03

מוגש כשירות של האגודה לקידום בריאות נשים
בין התאריכים 16/11/03- 21/11/03 יחול שבוע ההרפס העולמי.

השנה יושם דגש בעיקר בתחום ההרפס הגניטלי, שבדומה לשאר מחלות המין עולה שכיחותו בשנים האחרונות. אחת הסיבות העיקריות לעליה בשכיחות המחלה הינה חוסר מודעות לקיומה ולדרכים למניעת הדבקה ולטיפול בה. המידע בנושא הרפס גניטלי מפורסם על מנת להפריך מיתוסים שונים הקשורים בהרפס גניטלי ולהציג מידע מהימן אודות המחלה.

שאלות ותשובות בנושא הרפס גניטלי
כללי

הרפס גניטלי (הרפס איברי מין) הינה מחלת מין שכיחה- כל אדם הפעיל מינית עלול להיחשף לה. קיימים מיתוסים שונים אודות המחלה, אשר יחד עם מידע מוטעה עלולים להוביל לפחד ולרגשות מטרידים ומייסרים עבור הלוקים בה. מטרת המידע שיובא להלן לחשוף את העובדות הרפואיות הנוגעות להרפס גניטלי, את אפשרויות הטיפול במחלה, את הדרכים למניעת הדבקה וכמו כן לתת המלצות כלליות כיצד לחיות עם המחלה.

ש: מהו הרפס גניטלי?
ת: הרפס גניטלי הוא זיהום ויראלי שכיח הנגרם ע"י וירוס הקרוי הרפס סימפלקס (HSV ).
קיימים שני סוגים של הוירוס : סוג 1 וסוג 2.
זיהום שמקורו בהרפס סימפלקס עשוי להופיע גם באזורים אחרים מלבד איברי מין, ובהם: פי הטבעת, הישבן, הירכיים, הפה, השפתיים ואזורים אחרים בפנים.
זיהום ע"י הוירוס בשפתיים או באזור אחר בפנים גורם להרפס של הפנים, המאופיין פעמים רבות ב"פצעי חום".
בעבר נהגו לשייך את הזיהום בפנים לוירוס מסוג 1 ואת הזיהום באברי המין לוירוס מסוג 2. כיום ידוע שחלוקה זו אינה מוחלטת ושקיימים זיהומים בפנים שמקורם בוירוס מסוג 2 וזיהומים באברי המין שמקורם בוירוס מסוג 1.

ש: מהו זיהום ויראלי ומהם מאפייניו?
ת: כדי להבין מהו הרפס גניטלי חשוב לדעת מהו וירוס וכיצד וירוסים מתפתחים. וירוס אינו יכול לשרוד לבד: הוא תלוי לגמרי בתא שהוא פולש אליו.
חדירת הוירוס אל גוף האדם מתבצעת לעיתים קרובות דרך חתך או שריטה בעור או דרך הריריות המצויות בפה ובאיברי המין. מרגע שהוירוס חדר לתא בגוף האדם הוא מנצל את התא כדי להתרבות. בתהליך זה נהרס התא האנושי ומופיעים סימנים אופייניים כגון: שלפוחיות, עקצוץ וכאב.
מלבד החדירה לתאים באזור הזיהום, הוירוס חודר גם לסיבי עצב באזור ונודד במעלה הסיבים למרכז עצבי, שם הוא עשוי להישאר במצב רדום למשך שאר החיים.
לעיתים, עשוי הוירוס להתעורר ולנדוד במורד סיבי העצב אל פני העור או אל הריריות שם הוא מתפרץ מחדש. ברגע שהוירוס חדר לגוף (בזמן ההדבקה) המערכת החיסונית יוצרת נוגדנים שנלחמים בוירוס.
הנוגדנים תורמים לכך שאם יש התפרצויות מחודשות של הוירוס הן יופיעו בצורה קלה יותר בהשוואה להתפרצות הראשונית.

העברה של המחלה:

ש: כיצד נדבקים בהרפס גניטלי?
ת: וירוס ההרפס סימפלקס מועבר מאדם אחד לאחר ע"י מגע של עור בעור (מגע של איברי מין או מגע אוראלי). הוירוס מופרש מפצעים, שלפוחיות או פריחה באזור הנגוע בעת התפרצות, אך עשוי להיות מופרש מאותו אזור גם בעת שאין סימנים נראים לעין המעידים על קיום המחלה.
ברוב המקרים הרפס סימפלקס מסוג 1, הגורם להרפס השפתיים, מועבר מהשפתיים של אדם אחד לאחר והרפס סימפלקס מסוג 2 מועבר דרך איברי המין, אך מין אוראלי עלול לגרום להעברה של הוירוס מהשפתיים לאיברי המין ולהפך.

ש: האם נכון שהרפס מדבק רק בזמן ההתפרצויות?
ת: לא.
הוירוס עשוי להיות מופרש מהעור בכל זמן, גם כאשר אין סימנים נראים לעין. מצב זה הקרוי "הפרשה א- סימפטומטית" ( כלומר, הפרשה ללא סימפטומים) אינה קורית יום-יום, כך שהאדם הנגוע בהרפס אינו מדבק כל הזמן, אך המשמעות היא שאדם עם הרפס עלול להעביר הלאה את הזיהום בלי לדעת שהוא חווה התפרצות. למעשה, בחלק מהמקרים אותו אדם כלל לא מודע לכך שיש לו הרפס גניטלי.

ש: האם ניתן להידבק בהרפס ע"י מין אוראלי עם אדם שיש לו הרפס השפתיים (פצעי חום)?
ת: כן. וירוס ההרפס סימפלקס מועבר פעמים רבות מהשפתיים של אדם אחד לאיברי המין של אדם אחר בזמן מגע מיני אוראלי. כל אחד שחווה בעבר הרפס בשפתיים עשוי להעביר את הוירוס בדרך זו, אך הסיכוי לכך נמוך כאשר לבן/בת הזוג יש היסטוריה של הרפס השפתיים.
ש: האם ניתן להידבק בהרפס שלא דרך מגע פיסי (למשל בבריכה, בים או בשימוש באותה מגבת)?
ת: אין עדויות לכך שהוירוס עלול להיות מופץ בדרך שאנה כוללת מגע של עור בעור.

ש: האם ההרפס יכול להתפשט מחלק גוף אחד לחלק גוף אחר?
ת: יתכן מצב של העברה של הוירוס מחלק גוף אחד לאחר ע"י מגע של החלק הנגוע בחלק אחר (למשל עיניים או אצבעות).
לאדם שחווה התפרצות של הרפס גניטלי מומלץ למעט לגעת באזור הנגוע ולרחוץ היטב ידיים לאחר כל מגע באזור.

ש: מה ההבדל בין הרפס סימפלקס מסוג 1 לבין הרפס סימפלקס מסוג 2?
ת: שני הסוגים עלולים לגרום הן להרפס השפתיים והן להרפס של איברי המין. בד"כ אנשים הנגועים בהרפס מסוג 1 באיברי המין יחוו פחות התפרצויות בהשוואה לאנשים עם הרפס סימפלקס מסוג 2 וההתפרצויות לעיתים קרובות קלות יותר.

סימפטומים ומהלך המחלה:

ש: מהם הסימנים שיכולים להעיד על הרפס גניטלי?
ת: הסימפטומים יכולים להתחיל בתחושת עקצוץ, גירוד, צריבה או כאב באזור איברי המין ולאחר יום- יומיים יופיעו שלפוחיות מלאות נוזלים במקום.
הנוזל השקוף שמילא את השלפוחיות הופך לבן- צהבהב ולאחר מכן השלפוחיות מתפוצצות ונותרים פצעים כואבים שמתייבשים ומחלימים בתוך כ-10 ימים.
לעיתים בשלב בו נוצרים הפצעים עלולות להופיע שלפוחיות חדשות וזמן המחלה יתארך.
לעיתים לא יופיעו כלל שלפוחיות אלא רק כיבים שייראו כחתכים או שריטות בעור.
סימנים נוספים, שעשויים להופיע בעיקר אצל נשים: קושי במתן שתן והפרשה מהנרתיק.

ש: מה ההבדל בין התפרצות ראשונית של הרפס גניטלי להתפרצויות חוזרות?
ת: הסימפטומים של הזיהום הראשוני הם בד"כ הקשים ביותר משום שזו החשיפה הראשונה של הגוף לוירוס ועדיין לא נוצרו נוגדנים שיילחמו בוירוס.
ההתפרצות הראשונית עלולה להתמשך אף יותר מ-20 יום ולעיתים קרובות יופיעו סימפטומים כלליים כגון:
חום, כאבים, נפיחות של בלוטת הלימפה, בנוסף לסימנים באיברי המין שתוארו בתשובה לשאלה הקודמת.
לעומת זאת, אצל חלק מהאנשים הזיהום הראשוני יהיה קל או אף ללא סימפטומים כלל.

ש: כמה זמן לאחר ההדבקה מופיעים הסימנים?
ת: אצל רוב האנשים הסימנים מתחילים להופיע בין היום ה-2 לבין היום ה-12 מאז החשיפה לוירוס.

ש: היכן צפויים להופיע הסימנים?
ת: אצל נשים, האזורים שבהם יופיעו על פי רוב הסימנים הם החלק החיצוני של איבר המין והכניסה לנרתיק. הנגעים יכולים להופיע גם על פני צוואר הרחם.
אצל גברים, הנגעים שכיחים ביותר על העטרה (קצהו של האיבר), אך עשויים להופיע גם על פני האיבר עצמו ועל האשכים. בשני המינים עשויים במקרים שכיחים פחות להופיע נגעים גם סביב פי הטבעת, על הישבנים ובחלק העליון של הירכיים.

ש: האם ייתכן מצב בו אדם נגוע בוירוס או מפיץ אותו מבלי לדעת זאת?
ת: אחוז גבוה (כ 80% ) ממקרי ההרפס הגניטלי לא מאובחנים. במילים אחרות, אנשים יכולים להידבק במחלה מבלי לחוות סימנים כלשהם, או שסימנים שהם חווים עלולים להיחשב כסימנים של מצבים רפואיים אחרים, ולא של הרפס גניטלי. במקרים רבים של הרפס לא נצפים השלפוחיות והכיבים המתוארים בספרות הרפואית , והסימנים שיופיעו עשויים להיחשב בטעות כמצבים אחרים ברפואת העור (כגון פצעונים, פריחה או צמיחה הפוכה של שיער.)
בכל המצבים של הרפס גניטלי (גם כאשר אין סימפטומים) ניתן להפיץ את המחלה, וזה מסביר ודאי כיצד אנשים נדבקים במחלה מבלי לדעת שהם קיימו יחסי מין עם בן/בת זוג שנגועים בוירוס ומדוע בקרב בני זוג שאחד מהם ידוע כנגוע בוירוס ומאוד נזהרים לא לקיים יחסי מין בזמן התפרצויות נדבק גם בן הזוג השני.

ש: האם הסימפטומים ישתפרו עם חלוף הזמן?
ת: אצל רוב האנשים עם הרפס גניטלי ההתפרצות הראשונית היא הקשה ביותר. אצל אנשים שמעולם לא נחשפו לוירוס ההרפס סימפלקס (כלומר לא חוו מעולם פצעי חום) תופיע על פי רוב תמונת מחלה מפושטת וממושכת שתכלול: חום, עייפות ונפיחות של בלוטות הלימפה (מעבר לסימנים המקומיים באיברי המין).
עבור אנשים רבים אותה התפרצות ראשונית תהיה היחידה בחייהם והם לא יסבלו מהתפרצויות נוספות בעתיד.
עם זאת, בד"כ יופיעו התפרצויות נוספות שתכיפותן תרד וחומרתן תהיה קשה פחות. בד"כ יקדמו להתפרצויות "סימני אזהרה" כגון- תחושת דגדוג, עקצוץ, צריבה או כאב באזור בו יופיעו הסימנים הנראים לעין.
מספר ההתקפים החוזרים משתנה מאדם לאדם. המספר הממוצע הוא 4-5 התקפים בשנה. בד"כ, בשנה הראשונה מאז ההדבקה מופיעות יותר התפרצויות מאשר בשנים שלאחר מכן.

ש: האם ייתכן שההרפס הגניטלי ייעלם?
ת: ברגע שנדבקים בוירוס הוא נשאר בגוף למשך כל החיים, והוא עלול להתפרץ שוב מפעם לפעם. בד"כ ההתפרצויות החוזרות יהיו קלות יותר וככל שהזמן יחלוף הן גם צפויות להופיע פחות.
קשה לצפות מראש כעבור כמה זמן ההתפרצויות ייפסקו (אצל חלק מהאנשים הן ממשיכות להופיע כל החיים).
אם ההתפרצויות מפסיקות להופיע, חשוב לזכור כי מצבים של לחץ, מחלה וירידה של תפקוד המערכת החיסונית עלולים להביא לחידוש ההתפרצות.

ש: מה גורם להופעת התפרצויות חוזרות?
ת: לא ברור בדיוק מה גורם לוירוס לשוב ולהתפרץ מפעם לפעם, אך הניסיון מראה שיש גורמים אחדים שיכולים לקדם את ההתפרצויות. ניתן לחלק את הסיבות ל-2:
א. סיבות פיזיולוגיות:
עייפות ושחיקה, זיהומים אחרים באיברי המין, מחזור חודשי, חשיפה מוגזמת של האזור לשמש, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית, פציעה/פגיעה של העור באזור (עקב יחסי מין למשל).
ב. סיבות פסיכולוגיות:
לחץ מתמשך וכן חרדה מפני התקפים חוזרים.

טיפול:

ש: מהו הטיפול התרופתי היעיל ביותר להרפס גניטלי?
ת: הטיפול היעיל ביותר שהוכח מדעית הן תרופות אנטי-ויראליות, שניתנות בכדורים ללקיחה דרך הפה, ודורשות מרשם רופא. טיפול אנטי-ויראלי מפסיק את התרבות הוירוס בגוף והוא יעיל כל עוד המטופל לוקח אותו. כלומר, לא ניתן למנוע התפרצויות עתידיות כאשר מפסיקים לקחת את הטיפול.
בישראל קיימים מס' טיפולים אנטי-ויראלים להרפס,שהיעיל והנוח ללקיחה מביניהם הואVALACICLOVIR)) VALTREX.

ש: כיצד משתמשים בטיפול האנטי-ויראלי?
ת: קיימות שתי דרכים מקובלות לטיפול בהרפס גניטלי:
א. טיפול בהתקפים- כאשר הם מתרחשים:
מטרתו לקצר את משך ההתקף ולהקל על הסימפטומים.
טיפול זה מתאים למטופלים שאינם סובלים מהתפרצויות תכופות של המחלה ואשר מרגישים שכך הם מתמודדים עם המחלה היטב. נלקח במשך מספר ימים קצר.
ככל שמתחילים בטיפול מוקדם יותר מרגע הופעת הסימנים, הטיפול יהיה יעיל יותר לכן חלק מהמטופלים עשויים לחוש בטוחים יותר אם ישמרו את המרשם לטיפול או את הכדורים עצמם מראש כדי להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר.
ב. טיפול מונע- מטרתו למנוע או לעכב התקפים חוזרים. טיפול זה מתאים למטופלים שחווים התקפים תכופים, קשים בחומרתם ושמרגישים שקשה להם להתמודד עם כל התקף שמגיע. במינון מתאים ההתקפים נמנעים לגמרי או מופחתים בצורה משמעותית. טיפול זה נלקח יום-יום במשך תקופה ממושכת (חודשים עד שנים). בד"כ מקובל לקחת את הטיפול במשך 6 חודשים רצופים לפחות. אם יש צורך ניתן להמשיך בטיפול אף שנים בצורה בטוחה ללא תופעות לוואי.

מניעת הדבקה:

ש: מהן הדרכים המומלצות למניעת הדבקה בהרפס גניטלי?
ת: כפי שהוסבר קודם לכן, אם אדם נגוע בהרפס גניטלי הוא עלול להדביק גם כשאין לו סימנים הנראים לעין.
לכן, חשוב ביותר לנסות ולמנוע מבן הזוג שאינו נגוע להידבק. קיימות מספר דרכים להפחית את הסיכון להדבקה:
א. שימוש בקונדום- גם שאין סימנים נראים לעין.
ב. הימנעות ממגע מיני כאשר יש נגעים או סימנים כלשהם (גם עקצוץ או גירוד)
ג. נטילה יום יומית של טיפול אנטי-ויראלי ע"י מי שנושא את הוירוס תקטין את מספר ההתקפים החוזרים ועשויה אף להפחית משמעותית את הפרשת הוירוס האי- סימפטומטית.
* טיפול מניעתי ב - VALTREX (אותו נוטל החולה) הוכח כמונע הדבקה של בן הזוג בכ - 80%
מהמקרים .

בדיקות לאבחון הרפס גניטלי:

ש: אלו בדיקות קימות לאבחון הרפס גניטלי ומה משמעות התוצאות?
ת: לאבחנה מדויקת יש חשיבות גדולה משום שהטיפול שניתן ייחודי להרפס (טיפולים למחלות אחרות שניתנים בטעות לא יסייעו אם אכן מדובר בהרפס).
האבחנה שעושה הרופא מתבססת על תשאול, בדיקה גופנית ולקיחה של דגימה מההפרשות או מהשלפוחיות מאיברי המין כדי לנסות ולגלות את נוכחות הוירוס במעבדה.
בדיקת דם עשויה לעזור לקבוע אם הוירוס הוא מסוג 1 או 2, אולם האבחנה המדויקת ביותר נעשית בעזרת המשטח המופק מהאזור הנגוע.

הרפס גניטלי, פוריות והריון:

ש: האם הרפס גניטלי עובר בתורשה והאם הוא עלול לפגוע בפוריות?
ת: הרפס גניטלי אינו עובר בתורשה ואין לו השפעה על הפוריות- הוא אינו פוגע בזרע או בביציות ואינו מועבר דרכם לעובר.

ש: אני בהריון ואבחנתי בעבר כנשאית של הרפס גניטלי. מה עלי לעשות?
ת: ראשית, אם את הרה ויש לך או לבן זוגך הרפס גניטלי עליך לדווח זאת לרופא הנשים שלך. הסיבה לכך היא שהוירוס עלול לפגוע בתינוקך בעת הלידה. פגיעה כזו עלולה להיות קטלנית עבורו- לגרום למומים קשים ואף למוות . למרבה המזל, במדינות מפותחות אחוז נמוך ביותר של ילודים נדבקים בהרפס בעת הלידה, אך חשוב לנסות ולמנוע זאת. לנשים שנדבקו בהרפס גניטלי לפני ההריון סיכון נמוך להדביק את התינוק בהשוואה לנשים שנדבקו בוירוס בשליש האחרון להריון. באחרונות, הגוף לא מספיק לייצר רמה מספקת של נוגדנים שתקטין את סכנת ההעברה ליילוד.

ש: כיצד משפיע הרפס גניטלי על מהלך הלידה?
ת: בהגיעך לחדר הלידה עלייך להודיע לצוות הרפואי שאובחנת כנושאת הרפס גניטלי. הרופא המיילד יבצע בדיקה ויחפש סימנים להתפרצות הוירוס.
אם את חשה סימפטומים אופייניים למחלה בסמוך ללידה או במהלכה עלייך להודיע זאת לרופא המיילד. במקרה של מחלה פעילה הלידה תבוצע בניתוח קיסרי כדי למנוע הדבקות של הילוד.

ש: אם במהלך ההריון תופיע התפרצות חוזרת של הרפס גניטלי או שיש חשש לכך, האם מותר לי לקבל טיפול אנטי-ויראלי?
ת: מותר. הרופא המטפל בך יוכל להתאים לך את הטיפול האנטי-ויראלי שמאושר לשימוש בזמן ההריון. בכל מקרה, תוכלי לפנות לייעוץ נוסף במרכזים למידע תרופתי בהריון, שפועלים במספר בתי חולים בארץ.

ש: אני בהריון ולבן זוגי יש הרפס גניטלי, כיצד עלינו לנהוג?
ת: הימנעי מלבוא במגע עם וירוס ההרפס במהלך ההריון (אם לבן זוגך היה בעבר הרפס השפתיים הימנעי ממין אורלי במהלך כל ההריון.)
קיימו יחסי מין עם קונדום לאורך כל ההריון והימנעו מקיום יחסי מין כאשר יש סימפטומים כדי להפחית את סכנת ההדבקה. כאמור, הדבקות האישה ההרה בהרפס, בייחוד בשליש האחרון להריון מסכנת את היילוד.
(ישנו מצב נוסף ראוי לציון והוא הדבקות האישה בשליש הראשון – התפרצות ראשונית קשה בזמן זה עלול לגרום להפלה- אך זהו מצב נדיר ביותר).
בנוסף, רצוי שהרופא יפנה אותך לבדיקת דם לבדוק אם יש לך נוגדנים לוירוס ההרפס סימפלקס.
מומלץ לבן זוגך לקבל טיפול אנטי-ויראלי מונע למשך ההריון, כדי לדכא את ההתפרצויות ולהקטין את סיכויי ההדבקה שלך.

השלכות חברתיות ונפשיות:

עבור רוב האנשים ההשלכות החברתיות והרגשיות שיש להרפס גדולות יותר מאי הנוחות הגופנית שהמחלה גורמת, בייחוד בתקופה הראשונה מאז גילוי המחלה.
רבים חשים נבוכים או בודדים לאחר שהמחלה מאובחנת אצלם, משום שהחברה נוטה "להדביק תוויות" ולהיות שיפוטית ביחסה למחלות מין, ובוחרים שלא לספר על המחלה לבני הזוג שלהם. (חישבו על כך שהרפס השפתיים והרפס אברי המין הם בעצם אותו מצב, רק באזור שונה בגוף…)

ש: יש לי הרפס גניטלי וכעת יש בחור חדש שאני מתראה אתו. אני חוששת שאם אספר לו על המחלה הוא ירצה לנתק איתי את הקשר. מה לעשות?
ת: רצוי שתמצאי את הזמן והדרך המתאימים לשתף אותו בכך כדי לאפשר לו לעשות בחירה מודעת. בכך שתספרי לו תפגיני כלפיו כבוד ודאגה לשלומו. יתכן שהיושר שלך יתרום לבניית האמון והאינטימיות ביניכם.
אם תספרי- לא תצטרכי להסתבך בשקרים כדי לדחות יחסי מין בזמן התקפים וביחד תוכלו להחליט כיצד לנהוג.
הפתיחות שלך תוכל לעזור לפתח שיחה בנושא מין בטוח- אולי גם לחבר שלך יש מידע שכדאי שיחלוק אתך. (זכרו כי יש למעלה מ - 20 מחלות מין שהרפס היא רק אחת מהן.)

ש: יש לי חברה חדשה ואני מתלבט מתי לספר לה שיש לי הרפס גניטלי. כדאי לחכות עם זה עד אחרי שנתחיל לקיים יחסי מין?
ת: אל תחכה עד אחרי שתקיימו יחסי מין. אם תדחה את השיחה לשלב זה יתעוררו אצלה באופן צפוי רגשות של כעס וחוסר אמון כלפיך. השתדל למצוא לשיחה זמן ומקום מתאימים. צפה שתבין ותתמוך בך, אחרי הכל- בכך שאתה מספר לה אתה עושה את הדבר הנכון ביותר עבור שניכם.
תן לה זמן לעכל את הבשורה (גם לך לא היה קל לקבל זאת כשנודע לך על המחלה…)
חלק קטן מהאנשים יגיבו לשמע בשורה כזו בצורה שלילית. אם היא תחליט לנתק את הקשר בגלל שיש לך הרפס גניטלי עדיף לדעת זאת בשלב התחלתי של היחסים. רוב האנשים צפויים להעריך את הכנות ואת הגישה הבוגרת שלך ביחס לנושא זה.
זכור להתייחס להרפס בפרופורציות המתאימות:
זהו מצב שגורם אי נוחות ועלול לחזור, אך ניתן לטפל בו וניתן לחיות איתו.


אתרים בהם ניתן למצוא חומר נוסף

www.herpesalliance.org
www.ashastd.org


הזיני כתובת אימייל וקבלי מאיתנו עדכונים שוטפים
הצטרפי אלינו, זה פשוט.
תמורת מאה ש"ח בלבד תקבלי מנוי לידיעון הרבעוני של האגודה, הנחות והטבות נוספות.