בריאות הנשים בישראל
מדיניות בריאות
שירותי בריאות לנשים
נערות
גינקולוגיה
הריון ולידה
פוריות
אמצע החיים
נשים מעל שישים
בריאות הלב
בריאות הנפש
בריאות העצם
בריאות השד
בריאות בעבודה
בריאות השלפוחית
רפואה משלימה
נשים עם מוגבלויות
איכות הסביבה ובריאותך
דימוי הגוף
מחקר
ספרים
קישורים
שאלות ותשובות
גיליונות אלקטרונים
אירועים ופעילויות
אורח חיים בריא
אמצעי מניעה

שלח הכתבה לחבר   |   גירסה להדפסה   |   למעבד תמלילים

מדוע צעירים מתחילים לעשן?

האגודה למלחמה בסרטן

מהן הסכנות הנגרמות מעישון?

העישון עלול לגרום למוות בטרם עת, ולמחלות הגורמות לנזק גופני חמור וירידה באיכות החיים של המעשן. לעיתים הנזק הגופני לא ניתן לתיקון. מלבד סרטן הריאה קשור עישון הטבק לסוגי סרטן אחרים: סרטן הלוע, הגרון וחלל הפה, שלפוחית השתן, הכליה, הלבלב וצוואר הרחם. בנוסף לכך מסתכנים המעשנים פי שניים ויותר מהלא מעשנים במחלות לב כליליות, מחלות של כלי-דם, התקפי לב, שבץ מוחי, מוות פתאומי.

מהו תפקיד הריאות?

תפקיד הריאות לספק חמצן לאיברי הגוף. החמצן מתאחד עם חומרי המזון המהווים את הדלק של מיליארדי התאים שבגוף האדם, ומשחרר את האנרגיה האצורה בהם. אנרגיה זו מקיימת את פעילות התאים, שאינם יכולים להתקיים ולתפקד ללא חמצן. אספקת חמצן תקינה מבטיחה פעולה תקינה של הגוף וכושר גופני מלא. כושר זה יורד אם נפגמת הספקת החמצן לגוף.

מהו המנגנון של קליטת החמצן בגוף?

האוויר שאנו נושמים חודר לגופנו דרך האף. ממחילות האף הוא מגיע אל הלוע ומשם אל הגרון והקנה. מן הקנה מתפצל האוויר אל הסימפונות, ומשם אל שתי הריאות. בריאות זורם האוויר ברשת צינורות שקוטרם הולך וקטן, עד שהוא מגיע לאשכולות זעירים של שקיקיות מיקרוסקופיות, המכונות "נאדיות הריאה". הנאדיות הן למעשה האיברים שבהם מתבצעים חילופי הגזים, כלומר, קליטת החמצן בדם, ופליטת דו תחמוצת הפחמן. קרומי הנאדיות עטופים ברשת של כלי דם דקיקים הנקראים נימיות. החמצן שבנאדיות מפעפע וחודר לדם שבנימיות דרך קרומית דקיקה ורגישה. מן הנימיות עושה הדם המעורב בחמצן את דרכו הארוכה אל חלקי הגוף.

כיצד פועלת מערכת הסינון של הריאות?

כדי לשמור על הריאות, הממלאות תפקיד כה חיוני בגוף, קיימת מערכת סינון משוכללת, שדרכה עובר האוויר בעת הנשימה. תחנת הסינון הראשונה היא האף. במחילותיו נעצרים רבים מחלקיקי האבק והחיידקים, הנתפסים על ידי הריר או השערות שבתוך האף. תחנת סינון השנייה היא הקנה, אשר הריר שבתוכו הוא קולט זוהמה מצויין. לעיתים פולטים האף והקנה את החלקיקים הזרים שנצטברו בהם בצורת עיטוש ושיעול. אחרי כן מגיע האוויר אל הסימפונות ודרכם אל הנאדיות הקטנטנות. גם כן פועל רפלקס השיעול ופולט החוצה חלקיקים מגרים, שהצליחו לעבור את המסננות הקודמות. הדופן הפנימית של הסימפונות מכוסה תאי ציפוי בעלי שערות דקיקות, הנקראות ריסיות, אלה מתנועעות בקצב של 1,000 תנועות בדקה בכיוון הפוך לתנועות האוויר הנכנס לריאות. בתנועתן המשולה לתנועת מסוע, הן מסלקות כלפי מעלה גופים זרים וחלקיקים החודרים לדרכי הנשימה והעלולים להפריע לפעולת הריאה. בדופן הסימפונות מצויים גם תאים בדמות גביע, המפרישים ריר. ריר זה הוא אמצעי נוסף לסילוק הגופים הזרים הנכנסים לריאות.

כיצד נוצר סרטן הריאה?

עשן הטבק מכיל 43 חומרים כימיים העלולים לגרום לסרטן: בזפת שבטבק לפחות 10 פחמימנים, אחד מהם הוא בנזפירן, שהינו חומר מסרטן. הזפת חודרת עמוק לתוך הריאות. חומר מזיק אחר שבסיגריות הוא ניקוטין, הגורם להתכווצות נימי הדם. הגירוי הראשון ליצירת סרטן מתבטא בפגיעה בזרזים (אנזימים) חלבוניים שבגרעין התא. זרזים אלה מפקחים, כידוע, על התגובות הכימיות המתרחשות בתוך התא, ואם פעולתם הופרעה - מתחילים התאים להתרבות בצורה בלתי מבוקרת. בשלב זה השינוי עדיין אינו סרטני, אך אם הגירוי נמשך, חלים שינויים בלתי הפיכים בחומר העיקרי המצוי בכרומוזומים של התא, ה-די.אנ.אי (חומצה דאוקסי-ריבו-נוקלארית). במצב זה הסרטן הוא עובדה קיימת.

כיצד ניתן להסביר את הקשר בין העישון, מחזור הדם והלב?

הניקוטין הנשאף עם עשן הטבק מביא להתכווצות נימי הדם. היצרות הנימים גורמת להקטנת כמות הדם המחומצן המגיעה לגוף, והתוצאה היא נזק לאיבר שאותו מזין כלי הדם המכווץ. אם התהליך נמשך זמן רב, עלולה להיווצר חסימה מוחלטת של כלי הדם ועקב כך פגיעה חמורה בתיפקודם של איזורים מסויימים במוח, דבר העלול להסתיים גם בשיתוק גפיים או במוות. תוצאה אפשרית נוספת היא אוטם שריר הלב, מחלה העלולה להיות קטלנית, והיא היום גורם המוות הראשון במעלה בארצות המפותחות. בקרב מעשנים בגיל העמידה, גודל שיעור התקפי הלב פי שניים ויותר מאשר אצל לא מעשנים. מספר המאושפזים עם אוטם שריר הלב, בגיל צעיר מ- 50 נמצא במגמת עליה בולטת, ובין מאושפזים אלו יש רוב מכריע למעשנים. תקלות קשות נוספות, העלולות להיגרם מחמת היצרות נימי הדם, הן פגיעה בכליות ובגפיים התחתונות, שפגיעות במיוחד להפרעות במחזור הדם. במקרים קשים מתפתחת בעקבות כך מחלת בירגר, שהלוקה בה עשוי להגיע עד לכריתת רגל. לכך יש להוסיף את שאר מחלות מחזור הדם - מחלות כלי הדם הכליליים, יתר לחץ דם, טרשת עורקים כלילית ועוד.

מהו שיעור המעשנים בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל?

על-פי נתוני סקר, שערך משרד הבריאות בשנת 1999 בקרב האוכלוסיה היהודית הבוגרת מגיל 18 ומעלה, מסתבר שכ- 28% מכלל המבוגרים מעשנים (33% מהגברים, 25% מהנשים). בעבר, שיעורי העישון בישראל היו גבוהים יותר. בשנת 1970 היו 42% מעשנים, בשנת 1980 37%, ובשנת 1992 היו 31% מעשנים. הנתונים מצביעים על מגמת ירידה מתמשכת בשלושים השנים האחרונות באחוז המעשנים בישראל. בקרב הנוער: 11% מהתלמידים בכיתות י'-יא' ציינו שהם מעשנים באופן קבוע, כלומר 89% אינם מעשנים. בישראל קיימת מגמת ירידה בגיל התחלת העישון, כלומר, היום יותר מבעבר צעירים מתחילים לעשן בגיל ממוצע של 12-13 שנים, ולעיתים אף בגיל צעיר יותר. כמו כן מסתמנת מגמת עליה מדאיגה במספר הנערות המעשנות.

מהם נתוני התמותה והתחלואה כתוצאה מנזקי העישון בישראל לשנת 1999?

על פי נערכות משרד הבריאות לשנת 1999, כ- 10,000 בני אדם מתים בישראל בשנה כתוצאה מנזקי עישון: כ- 8,500 איש בעקבות עישון פעיל וכ- 1,500 איש כתוצאה מעישון סביל (פסיבי). 8,500 האנשים שנפטרו כתוצאה מנזקי העישון הפעיל מהווים 23% מכלל הפטירות בישראל בשנה זו. רוב התמותה קשורה למחלות לב וכלי דם (74%), סרטן (19%), ומחלות דרכי הנשימה (8%).

מהן הסיבות השכיחות להתחלת עישון?

התנסות בדברים חדשים ולקיחת סיכונים הנם חלק מתהליך התבגרות, לכן אין פלא כי סקרים בעולם מראים שכ- 90% מכלל המעשנים החלו לעשן לפני גיל 18. המעשנים הצעירים יודעים, לעיתים קרובות, שהסיגריות מזיקות לבריאות, אך הם אינם רואים את עצמם נפגעים. מעשנים, בפרט צעירים, מאמינים בגישה לפיה: "לי זה לא יקרה". גישה זו עוזרת להם להתעלם מהסכנות הכרוכות בעישון.

הסיבות השכיחות להתחלת עישון בקרב הנוער, כפי שמראים המחקרים השונים הן:

  • פרסום ושיטות שיווק מתוחכמות - השפעת הפרסום היא הגורם העיקרי להתחלת העישון בקרב בני הנוער. הם מקבלים מסרים גלויים וסמויים מהפרסומת ומאמצעי התקשורת לגבי מעמדו החברתי המועדף, כביכול, של המעשן: הפרסומות יוצרות אשליה שלעשן זה להיות מקובל בחברה, מצליח בעסקים ומצליח עם בני/בנות המין השני וכו'. במיוחד משפיעים אומנים ודמויות מפורסמות הנערצות על ידי הצעירים, כשהם נראים מעשנים. חברות הטבק משתמשות באמצעים מתוחכמים בכדי לפתות את בני הנוער תוך שימוש בלוגו של הסיגריה על מוצרי אופנה, כמו בגדים, שעונים וכד', בפעילויות ספורט ובמופעי רוק.
  • עישון של חברים או קבוצת החברים שם רוצים להשתייך אליה.
  • הורים ובני משפחה מעשנים.
  • סקרנות ורצון להתנסות בעישון.
  • אמונה שהעישון מרגיע.
  • אמונה שרוב המבוגרים מעשנים, ומכאן שהעישון הוא נורמה מקובלת.
  • הרגשה שהעישון מעניק תדמית של בוגר.
  • מחשבה שלעשן זה "קול" (גזעי).
  • העישון נתפס כדרך להתמרדות נגד המבוגרים
  • האם קיימות הוכחות לכך שהפרסומות לסיגריות ולטבק גורמות לריבוי מספר המעשנים?

    אין ספק, שכל מי שנחשף לפרסומת בעיתונות ובאמצעי התקשורת לכל נושא שהוא אינו מחוסן מפני השפעתה. הפרסומת המודרנית, המבוססת על ידע פסיכולוגי רב והנעזרת בשיטות לוגיות, גראפיות וקוליות משוכללות, מעלה ברשתה צרכנים לא מעטים, אם כי קשה לבסס את השפעתה הישירה על נתונים מספריים בדוקים. מכל מקום, העובדה שבארצות רבות בעולם חויבו המפרסמים לפרסם על מודעות הפרסומת לסיגריות ולטבק אזהרה מסכנות העישון, מוכיחה כי גם הממשלות מכירות בכוחה של הפרסומת ובהשפעתה על גידול מספר המעשנים, בעיקר בקרב הצעירים. מחקרים שפורסמו לאחרונה בארה"ב מצביעים על כך שהשפעתה של הפרסומת ושל שיטות שיווק מתוחכמות, הן הסיבות העיקריות להתחלת העישון בקרב בני הנוער.

    האם קיימות השפעות מיידיות לעישון?

    על בני הנעורים לזכור שלעישון יש גם השפעה מיידית: ריח רע שנודף מהפה, השיער והבגדים של המעשן; כתמים חומים שעלולים להופיע על השיניים והציפורניים; אצבעות מצהיבות; עור הפנים מתקמט בגיל צעיר יותר. צעירים מעשנים, חולים לעיתים קרובות יותר וסובלים יותר משיעול, קוצר נשימה והתקררות, בהשוואה לצעירים שאינם מעשנים. תוך תקופה קצרה מהתחלת העישון, עלולה להיות ירידה בכושר הגופני של המעשן, ועל כן אין זה מקרה שרוב הספורטאים אינם מעשנים. הם חוששים, ובצדק, שהעישון יפגע בכושרם. גם זו השפעה שלילית קצרת טווח של העישון. כמו כן, העישון גורם לאימפוטנציה.

    מדוע בעצם רע הדבר שילדים ובני נוער מעשנים? האם להם צפויה סכנה חמורה יותר מאשר למבוגרים?

    יש להביא בחשבון, כי השפעת העישון היא השפעה מצטברת. אלה, המתחילים לעשן בגיל צעיר מעשנים בסופו של דבר הרבה יותר סיגריות עם היגמלם, ואף מתקשים יותר להיגמל. כתוצאה מכך הם מסתכנים הרבה יותר במחלות, בנכות ובתמותה מאשר חבריהם שלא התחילו לעשן. מלבד זאת, יש לזכור שרוב המבוגרים המעשנים היום החלו לעשן בנעוריהם. המידע אודות העישון ונזקיו מצטבר ומתבסס רק בשנים האחרונות. כיום, כאשר הידע בנושא מצוי, מן הראוי שהנוער, הגאה בגישתו ההגיונית, העצמאית והחדשנית, יפתח גישה מפוקחת יותר לעניין העישון.

    אילו צרכים ממלאת פעולת העישון עבור המעשן?

    מחקרים שונים הראו, כי הרבה יותר מן ההשפעה הכימית של הטבק מושכת את בני האדם עצם פעולת העישון, הדלקת הסיגריה או המקטרת, מישוש הסיגריה בידיים, החזקתה בפה, פעולת השאיפה, פליטת העשן, ניעור האפר וכו'. כל ההתעסקות הזו, יש בה כנראה יסוד מרגיע. נראה שבמקרים רבים מאוד ממלאת הסיגריה אותה הפונקציה שממלא מוצץ לתינוק. בני אדם אינם נוטים להודות בכך, אלא שהדימיון המפליא בין שתי הפעולות אינו מאפשר להתעלם ממנו.

    ומה עם ניסיונות הגמילה מעישון?

    מסקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 1999 עולה ש- 68% מהגברים המעשנים מנסים להפסיק לעשן, 12% מהם מצליחים להפסיק שנה או יותר. לעומת זאת, 44% מהנשים המעשנות מנסות להיגמל וכ- 8% מהן מצליחות להפסיק לעשן שנה או יותר.


    הזיני כתובת אימייל וקבלי מאיתנו עדכונים שוטפים
    הצטרפי אלינו, זה פשוט.
    תמורת מאה ש"ח בלבד תקבלי מנוי לידיעון הרבעוני של האגודה, הנחות והטבות נוספות.