בריאות הנשים בישראל
מדיניות בריאות
שירותי בריאות לנשים
נערות
גינקולוגיה
הריון ולידה
פוריות
אמצע החיים
נשים מעל שישים
בריאות הלב
בריאות הנפש
בריאות העצם
בריאות השד
בריאות בעבודה
בריאות השלפוחית
רפואה משלימה
נשים עם מוגבלויות
איכות הסביבה ובריאותך
דימוי הגוף
מחקר
ספרים
קישורים
שאלות ותשובות
גיליונות אלקטרונים
אירועים ופעילויות
אורח חיים בריא
אמצעי מניעה

שלח הכתבה לחבר   |   גירסה להדפסה   |   למעבד תמלילים

ישיבת הועדה לקידום מעמד האישה בנושא נשים עם מוגבלות, 11.6.02

דיווח: קרן יניב

ביום ג', ה- 11 ביוני 2002 התקיימה בכנסת, בועדה לקידום מעמד האישה, ישיבה ראשונה מסוגה בנושא נשים עם מוגבלות. יו"ר הועדה, ח"כ יעל דיין, נהלה את הישיבה, בה נכחו נציגות פורום נשים עם מוגבלות בחסות "בזכות", נציג משרד הבריאות, נציגי קופות חולים, נציגות כמה מארגוני הנכים החברים בקואליציית הארגונים ב"בזכות", נשים העוסקות בנושאים שונים הקשורים לנשים עם מוגבלויות וכן ח"כ נעמי חזן וח"כ ענת מאור.

בפני הועדה הונח חומר רקע אודות מצבן של נשים עם מוגבלויות בכלל ובישראל בפרט. מן המסמך עולה חוסר המודעות לצרכיה המיוחדים של אוכלוסייה זו, הסובלת מאפליה וכן אין כמעט נתונים סטטיסטיים ספציפיים המתייחסים למכלול אותם צרכים.

אלו חלק מהנקודות העיקריות המופיעות במסמך והמתייחסות ספציפית לסוגיות בריאות של נשים עם מוגבלות:

* שיעור הנשים מבין מקבלי קצבת הנכות גדול משיעורן באוכלוסייה הכללית.
* ככל שעולה הגיל כן עולה שיעור הנשים עם מוגבלות ביחס לשיעור הגברים עם מוגבלות ומגיל 65 ומעלה עובר שיעור זה במידה משמעותית את שיעור הגברים (21.3% לעומת 14%).
* לעקרות בית מוקנית זכאות לקצבת נכות החל מ- 50% נכות רפואית לעומת גברים הזכאים לקצבת נכות החל מ- 40% נכות רפואית.
* מקרב מקבלי קצבת נכות כללית בביטוח הלאומי 51% מהנשים הן יחידות לעומת 44.3% מהגברים.
* שיעור הנשים עם מוגבלות המבקרות אצל רופא נשים נמוך מזה של נשים ללא מוגבלות.
* טיפולים רפואיים נגישים פחות לנשים עם מוגבלות ורק מרפאה גניקולוגית אחת מותאמת לחלוטין לצורכיהן של נשים אלו בישראל.
* נשים עם מוגבלות בישראל חוו אלימות פיזית פי שניים מנשים ללא מוגבלות ושיעור גבוה יותר מהן התלוננו על התנהגות אלימה בבית מצד בן זוגן לעומת נשים ללא מוגבלות.

נקודות מרכזיות שנידונו בישיבה עצמה:

נציג קופ"ח מאוחדת שהוזמן לישיבה שלח לח"כ יעל דיין מכתב בו טען כי אינו מבין מדוע נדרש דיון נפרד בנושא נשים עם מוגבלויות הואיל והפתרונות צריכים להיות זהים לשני המינים. לפיכך לא היה נוכח נציג של קופה זו בישיבה, לעומת נציגי שאר הקופות שהגיעו.

נילי ברויאר, מרכזת פורום נשים עם מוגבלויות, הסבירה כי אין כרגע גורם ממשלתי המטפל בענייניהן של נשים אלו מלבד הועדה לקידום מעמד האישה.

ח"כ יעל דיין ציינה כי הועדה צריכה להתייחס לשלושה היבטים- בריאות (כולל נגישות), אלימות (צורך במקלט מותאם לנשים עם מוגבלות והתאמת מקלטים קיימים) ותעסוקה (הכשרה מקצועית, תגמול נאות וקצבאות הולמות). רופאי משפחה חייבים שיהיה להם ידע בנושא בעיות ספציפיות לנשים עם מוגבלויות כך שכבר במגע הראשון עם המטופלת, יוכלו להתייחס אליהן באופן הולם. על בתי הספר לרפואה להכשיר את הרופאים לעבודה עם אוכלוסיית נשים זו.

דר' דרור גוברמן, מנהל המחלקה לרפואה קהילתית ממשרד הבריאות, הסכים כי לרופאים כיום חסרה הכשרה פורמלית בנושא סוגיות בריאות של נשים עם מוגבלויות; מרפאות פרטיות נגישות פחות ממרפאות ציבוריות ומה שלמעשה נדרש מהצוות הרפואי הוא הרבה רצון טוב. לא כל אישה עם מוגבלות זקוקה לציוד יקר. במרפאה היחידה המותאמת, זו שבבית החולים "מעייני הישועה", הושקעו משאבים בציוד יקר אולם מספר המבקרות בה מועט (כאן הובהר למשתתפים על ידי נילי ברויאר כי קופות החולים אינן מאפשרות התחייבות בטופס 17 לנשים המבקשות לבקר במרפאה הייחודית בטענה כי את השירותים שהיא נותנת אפשר לקבל במרפאות המחוז). דר' גוברמן שב והדגיש כי לדעתו עיקר הקושי אינו במישור הטכני מבחינת הציוד אלא הפתרונות הם ברמת הסיוע המוגש על ידי הצוות הרפואי למטופלת עם המוגבלות.

ח"כ יעל דיין בקשה ממשרד הבריאות להוציא חוזר מנכ"ל לגבי מדיניות המשרד בקשר לנשים עם מוגבלויות ובקשה זו תועבר למנכ"ל משרד הבריאות. כן ציינה כי קשת בעיות הבריאות הייחודיות אינה מוגבלת רק לגינקולוגיה אלא גם לאורולוגיה, פריון ולידה, צפיפות העצם (נשים עם מוגבלות אינן עוסקות בפעילות גופנית למניעת בריחת סידן), בריחת שתן ועוד.

מרפאות קופות החולים: גב' שליט, נציגת שירותי בריאות כללית, דיווחה כי בספר השירות בכל המחוזות מופיע ציון מרפאות נגישות פיזית. בתי חולים חדשים, או תוספות חדשות לבי"ח קיים, מוקמים על פי חוקי הנגישות. מבחינת הציוד, הוא עדיין אינו נגיש ובכלל חסרים נתונים לגבי היקף הצרכים. גם במידעון של קופ"ח מכבי שירותי בריאות יש סימון לגבי נגישות לרופאים, למרפאות ולמרכזים לבריאות האישה של הקופה. דר' פיינשטיין, נציג קופ"ח לאומית ומנהל מחלקת שירותי רפואה בקהילה(וגינקולוג בזכות עצמו), טען כי אינו זוכר דרישות מצד אנשים עם מוגבלות וכי חלק גדול מהמרפאות הנן בעלות נגישות טובה אולם אין לצפות שקופות החולים יפתרו הכל בכוחות עצמן. גם לדעתו נחוצה יותר יצירתיות שאינה כרוכה בעלויות כספיות מצד הסגל הרפואי ורצון טוב.

ח"כ דיין בקשה לקבל נתונים לפי אזורים גיאוגרפיים, קופות החולים וסוגי מוגבלויות. כיום קשה להשיג נתונים אלו, למעט נתונים הקיימים במוסד לביטוח לאומי לגבי נשים המקבלות קצבה (רבקה פרי אור מהמוסד לביטוח לאומי). כמו כן ציינה ח"כ דיין כי בנושא פריון, לא מאשרים לאישה עם מוגבלות להרות אך ורק במקרים בהם ישנה בעיה רפואית גרידא.

מבחינת פריסה ארצית של השירותים המיוחדים: סילביה טסלר לזוביק, מנכ"לית "בזכות", הציעה פריסה ארצית בששה מחוזות שבכל אחד מרפאה עם נגישות אליה מבלי להמתין לאיסוף נתונים סטטיסטיים. נציגת קופ"ח כללית הציעה להטמיע את הנגישות בשירותים קיימים.

נגישות לציבור החרשים: אלה שפירא כהנא, נציגת "בקול" העלתה את הצורך במערכת כריזה חזותית במרפאות השונות כדי שאנשים כבדי שמיעה ידעו מתי תורם להיכנס לבדיקה. נדרשים שלטים מוארים תוך ציון מספר חדר הבדיקה. ח"כ דיין תמכה בבקשה ואילו שושי גולדברג מאיר ממילב"ת טענה שנדרש מסמך מחייב ואין להסתמך על טוב לבן של האחיות בנושא הקריאה להיכנס לבדיקה. לדבריה על משרד הבריאות לתת הצהרה מחייבת את כל קופות החולים למתן טיפול הולם לכל אישה על פי קריטריונים ברורים. אלה שפירא בקשה גם נוכחות של תמלילנית בעת הפגישה עם הרופאים כדי שלא להיזקק לליווי ותיווך של בן משפחה שומע שכן ליווי זה משפיל ופוגע בפרטיות האישה הנזקקת לטיפול רפואי.

ועוד בנושא הכבוד למטופלת: דר' טליה האן ציינה כי האישה עם המוגבלות עוברת השפלה כפולה בבואה לבדיקה גניקולוגית, שהיא מביכה בפני עצמה ובנוסף מביכה גם ההתייחסות לאישה עם המוגבלות במקרים רבים. דר' האן תיארה את הקושי של נשים נמוכות קומה בתחום זה.

סקר מרפאות גניקולוגיות מותאמות לנשים בכיסאות גלגלים שהוצג על ידי דר' נאווה רצון מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב: למעלה מ- 50% מהמרפאות אליהן פנו סירבו לאפשר לסוקרים (סטודנטים מהחוג) להיכנס. מבין יתר המרפאות שאפשרו זאת נמצאה רק מרפאה אחת העונה ב- 100% על הצרכים ושלוש מרפאות נוספות ברמה סבירה.

ח"כ יעל דיין סיכמה את הדיון באומרה כי נחוצה טלטלה בנושא המודעות בבתי ספר לרפואה ולסיעוד וכן חוזר ועולה הנושא המחקרי - איסוף נתונים כדי לעמוד על היקף הבעיות כצעד לקראת מתן מענה עליהן. כן ציינה ח"כ דיין את הצורך בשפות שונות, במיוחד ערבית, במרפאות הנשים עבור אוכלוסיות שאינן שולטות בעברית. היא שבה והדגישה שיש להקצות שירותים מתאימים לנשים עם מוגבלות בבתי חולים לנשים במסגרת מרכזים רפואיים גדולים קיימים.


הזיני כתובת אימייל וקבלי מאיתנו עדכונים שוטפים
הצטרפי אלינו, זה פשוט.
תמורת מאה ש"ח בלבד תקבלי מנוי לידיעון הרבעוני של האגודה, הנחות והטבות נוספות.