בריאות הנשים בישראל
מדיניות בריאות
שירותי בריאות לנשים
נערות
גינקולוגיה
הריון ולידה
פוריות
אמצע החיים
נשים מעל שישים
בריאות הלב
בריאות הנפש
בריאות העצם
בריאות השד
בריאות בעבודה
בריאות השלפוחית
רפואה משלימה
נשים עם מוגבלויות
איכות הסביבה ובריאותך
דימוי הגוף
מחקר
ספרים
קישורים
שאלות ותשובות
גיליונות אלקטרונים
אירועים ופעילויות
אורח חיים בריא
אמצעי מניעה

שלח הכתבה לחבר   |   גירסה להדפסה   |   למעבד תמלילים

תופעות רגשיות-נפשיות לאחר הלידה

שרהלי גלסר, פסיכולוגית, מכון גרטנר, משרד הבריאות, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל-השומר

אף שבדרך כלל לידת תינוק היא אירוע משמח, לעיתים קרובות האם החדשה מוצאת את עצמה בוכה בקלות, עוברת תנודות חדות במצב הרוח, נתפסת לדאגנות יתר, ואפילו מרגישה זעם כלפי הבעל, התינוק הנולד או הילדים האחרים. לפעמים עולים רגשות אלו וחולפים כמה פעמים בימים שלאחר הלידה. תופעה זו נקראית "דכדוך לאחר הלידה" (postpartum blues) ובדרך כלל היא נעלמת בתוך ימים ספורים.

תופעה קיצונית יותר היא "פסיכוזה לאחר לידה" (postpartum psychosis) הנצפית באחת או בשתיים מכל אלף יולדות. במקרה כזה האישה מתקשה לתפקד בגלל ניתוק מהמציאות, הזיות, בלבול רב וכדומה. עקב חומרת המצב בדרך כלל יש צורך באישפוז היולדת לשם טיפול וכדי למנוע סכנה לה ולתינוק.

בין שני קצוות אלו יש "דכאון לאחר הלידה" (postpartum depression) שהוא מצב שמתפתח אצל כ- 10% - 20% מהיולדות ומופיע לרוב בחודש או בחודשיים הראשונים שלאחר הלידה לתקופה של שבועיים או יותר. מדובר באבחנה מקצועית של תופעה המאופיינת בסימפטומים כגון הרגשת עצבות או מועקה ממושכת, חוסר הנאה מן המתרחש בסביבה (כולל מן התינוק החדש) רגשות אשם, חוסר תיאבון, קשיי שינה, אי שקט וקשיי ריכוז. הטווח רחב - החל במקרים קלים יחסית שבהם האישה מרגישה מצוקה ומועקה אך מוסיפה לתפקד, וכלה מקרים קשים שבהם האישה מתקשה לקום מהמיטה או להתלבש, ולעיתים רחוקות אף יכולה להגיע למחשבות לפגוע בעצמה. נראה שנשים מסויימות נמצאות בסיכון מוגבר ללקות בדיכאון שלאחר הלידה, ביניהן נשים שסבלו בעבר מדיכאון או מבעיות נפשיות אחרות.

מצבי לחץ עלולים להגביר את הסיכון לדיכאון לאחר הלידה, ויש עדות לכך שהיעדר סביבה תומכת או קשר לא טוב בין בני הזוג הם גורמי סיכון כבדי משקל.

אישה המרגישה מדוכאת לארח הלידה יכולה לנקוט צעדים כדי לשמור על עצמה ועל תינוקה: מנוחה, קבלת עזרה ממשפחתה ומחבריה, פגישות עם חברות ובילוי זמן עם בן הזוג. אפשר לפנות לרופא/ה, אחות או כל יועץ שהאישה בוטחת בו. אפשר גם לפנות ישירות לאנשי מקצוע המיומנים בטיפול בדכאון - פסיכולוג/ית, פסיכיאטר/ית וכו'. אלה יכולים לתת תמיכה ועזרה בהתמודדות כדי לעבור תקופה קשה זו.


חשוב לזכור: דכאון הוא מצב שאפשר לרפא !
קו חם סיוע לנשים: טל. 6555744-02
ליצירת קשר עם מעיין: iaawh@netvision.net.il


הזיני כתובת אימייל וקבלי מאיתנו עדכונים שוטפים
הצטרפי אלינו, זה פשוט.
תמורת מאה ש"ח בלבד תקבלי מנוי לידיעון הרבעוני של האגודה, הנחות והטבות נוספות.