בריאות הנשים בישראל
מדיניות בריאות
שירותי בריאות לנשים
נערות
גינקולוגיה
הריון ולידה
פוריות
אמצע החיים
נשים מעל שישים
בריאות הלב
בריאות הנפש
בריאות העצם
בריאות השד
בריאות בעבודה
בריאות השלפוחית
רפואה משלימה
נשים עם מוגבלויות
איכות הסביבה ובריאותך
דימוי הגוף
מחקר
ספרים
קישורים
שאלות ותשובות
גיליונות אלקטרונים
אירועים ופעילויות
אורח חיים בריא
אמצעי מניעה

שלח הכתבה לחבר   |   גירסה להדפסה   |   למעבד תמלילים

הקשר בין רמות החרדה המצבית בהריון לבין רקע מקצועי בקרב נשים העובדות במקצועות הבריאות

רון עדי, B.O.T, מרפאה בעיסוק בביה"ח הגריאטרי שמואל הרופא - מרכז השיקום, באר – יעקב;
פלד אורית, B.O.T., בעת כתיבת העבודה סטודנטית לתואר ראשון בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת ת"א; רצון נאוה, PhD, החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת תל אביב, ת"א.

המאמר הנו תמצית עבודה, שנעשתה במסגרת סמינר מחקר לצורך קבלת תואר B.A..
המאמר המלא פורסם ב-

Ron, A., Peled, O. & Ratzon, N.Z. (2000).
The relation between the levels of state anxiety during pregnancy and the professional background of women who work in healthy care professions.
Israel Journal of Occupational Therapy, 9, H87-98 (EE65-66).

תודה אישית ומיוחדת לפרופ' דב פלדברג, סגן מנהל חטיבת הנשים במרכז הרפואי ע"ש רבין, על תמיכתו ועל נכונותו הבלתי נלאית לסייע בפתרון כל בעיה, שנתקלנו בה, לאורך כל שלבי עריכת המחקר.

מילות מפתח:

נשים, מקצועות הבריאות, הריון, חרדה.

תקציר

חרדה אימהית בזמן ההריון זוהתה כגורם סיכון לסיבוכים שונים של האם ושל העובר יחדיו ולכן חשוב לזהות במהלך ההריון את עוצמתה ואת המקור שלה. בעבודת מחקר זו נבדק הקשר בין רמות חרדה מצבית לבין רקע מקצועי בקרב נשים העובדות במקצועות הבריאות.
במחקר השתתפו 52 נשים הרות, בגילאים 39 – 22 שנים. 21 מהן עובדות במקצועות הבריאות במרכזים רפואיים של קופת החולים הכללית (להלן קבוצת הניסוי). 31 הנשים הנותרות אינן עובדות במקצועות הבריאות והן אותרו ביחידות למעקב אולטרא – סאונד במרכזים לבריאות האישה של קופת החולים הכללית, במחוז המרכז (להלן קבוצת הביקורת). לנבדקות הועברו שאלונים להערכת רמות חרדה. הממצאים העיקריים של המחקר היו העדר הבדלים ברמות החרדה בין קבוצת הניסוי לבין קבוצת הביקורת והעדר קשר מובהק בין המשתנים התלויים לבין המשתנים הדמוגרפיים, מצב בריאותי-רגשי, מצב בריאותי-גופני, היסטוריה משפחתית וניסיון מקצועי בשתי הקבוצות, למעט קשר מובהק סטטיסטית שנמצא בין המשתנה מצב בריאותי - רגשי לבין ממוצע ציוני שאלון חרדת מצב עפ"י ספילברגר (שח"מ) בקבוצת הביקורת בלבד.

סקירה תאורטית
חרדה מהי?

החרדה היא תגובה למצב דחק לא מוכר ובלתי מוגדר שעוצמתה גדולה בהרבה ממידת הסכנה האובייקטיבית. (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, 1995 ; Spielberger, 1972). חרדה היא תכונה נורמלית המתעוררת לנוכח מצבים מאיימים ומטרתה להוביל לפעולה, שתסלק את האיום או תפחית אותו. החרדה מאופיינת על ידי הרגשה סובייקטיבית של מתח ודאגה ועל ידי התעוררות ופעילות של מערכת העצבים האוטונומית (1972 ,Spielberger). כאשר התגובה הנה מוגזמת, אינה מתאימה לגירוי ופוגעת בתפקוד האינטלקטואלי או בהסתגלות החברתית, ניתן לומר שהיא פתולוגית. (Beck & Emery, 1985). Spielberger (1972) מעמיד מודל המסביר את החרדה כרצף אירועים, הגורר בעקבותיו רצף תגובות. התגובה תופיע לאחר שנשוא החרדה עשה הערכה קוגנטיבית שעשויה לסייע לו בבחירת המכניזם המתאים להתמודדות על מנת להפחית את מצב הדחק, או להוביל אותו להתנהגות הימנעותית, שתסייע בהתחמקות מנסיבות המעוררות חרדה.

Spielberger פיתח את התיאוריה, שלפיה החרדה היא בעלת שני מימדים אותם הוא מכנה חרדה מצבית ותכונת חרדה. חרדה מצבית היא חוויה חולפת של מצב אמוציונלי בלתי נעים, המאופיין בתחושת מתח, דאגה, חשש ואי נוחות, מלווה תגובתיות פיזיולוגית הקשורה למערכת העצבים האוטונומית. חרדה מצבית מתעוררת כאשר אדם תופס מצב מסוים כבעל פוטנציאל מאיים או מזיק לגביו. חוויות אלו משתנות בעוצמתן ובחומרתן במהלך הזמן, כביטוי לרמת הדחק המשפיעה על הפרט. תכונת החרדה מייצגת את ההבדלים האינדיבידואליים בין בני האדם. ניתן לראותה כפוטנציאל של האדם לחוות חרדת מצב, ולהגיב במצבים הנתפסים כמאיימים בעלייה בחרדת מצב. אנשים בעלי תכונת חרדה גבוהה רגישים יותר מאנשים הנמוכים בתכונה זו בזיהוי גירויים מאיימים וחווים את החרדה המצבית בתדירות ובעוצמה גבוהים יותר (טייכמן, מלניק, 1979 ; 1972 , Spielberger). על סמך תאוריה זו פותח שאלון להערכת תכונת חרדה וחרדת מצב (שחמ"ת) אשר נעשים בו שימושים קליניים ומחקריים רבים, בין השאר במקצועות הבריאות (All & Sullivan, 1997 ; Dejoseph, 1992 ; Raggatt, & Morrissey, 1997 ; Wilkinson, 1994).

חרדה והריון
על פי האמונה הרווחת, תקופת הציפייה להורות נחשבת כיוצרת הנאה מרובה ותחושה של מימוש עצמי. עם זאת לעיתים קרובות מתואר ההריון כתקופה מבלבלת וחסרת יציבות מבחינת מצבים ותגובות רגשיות, ונתפס כאירוע חיים מעורר חרדה (Carlson, 1979; Teichman, 1988).
(Teichman, 1988) מתייחס להריון כתקופה של "משבר פוטנציאלי". הוא טוען, שהעובדה כי האירוע הנו חיובי בעיקרו ויוצר ציפייה, אינה בהכרח מצביעה על כך שאינו עשוי לגרום למשבר.

במהלך ההריון ישנם גורמים רבים שעשויים להגביר את החרדה האימהית, כגון: גורמים גופניים – בריאותיים כהפלות בהריונות קודמים (Statham & Green, 1994; Grimm, 1961; Klock, Chang, Hiley, Hill; 1997 ,Arrmstrong &Hutti, 1998) הפריה חוץ גופית (Merari, Feldberg, Elizur, Goldman, Modan 1992), הקאות (Jahan, 1987; Caplan, 1957), עייפות Reeves, Potempa, Gallo, 1991), עלייה במשקל במהלך ההריון (1961 Grimm), הריון ראשון (Rofe, Lewin, Padeh, 1981), גורמים בריאותיים-רגשיים כהריון בלתי מתוכנן (1991 Najman, Morrison, Williams, Andersen, Keeping), התייחסות הצוות המטפל (1980 Caplan, 1957 ; Glazer) דאגה לתקינות העובר (Glazer, 1980 ; Statham, Green, Kafetsios, 1997) ואיכות קשרי הנישואים (Teichman, 1988). ממחקרים שנעשו על רמות חרדה של אמהות במהלך ההריון עולים הממצאים הבאים: נמצאה קורלציה שלילית מובהקת בין רמות חרדה בהריון לבין גיל, השכלה כללית ויציבות בנישואים או במערכת יחסים. נשים עם רמות חרדה גבוהות בהריון הן בד"כ צעירות יותר, חסרות השכלה, נשואות למשך זמן קצר או מקיימות מערכת יחסים במשך תקופת זמן קצרה מנשים בעלות רמות חרדה נמוכות יותר. נשים הרות, בעלות תכונת חרדה ברמה גבוהה, חוות במהלך ההריון רמות גבוהות יותר של חרדה מצבית מאשר אלו, שהן בעלות תכונת חרדה ברמה נמוכה (Rabinowici, 1988). הדעות חלוקות באשר למועד בו נמצאת רמת החרדה בשיאה. (Glazer 1980) טוען כי רמות החרדה גוברות ככל שההריון מתקדם, מאידך טוען (Grimm 1961), שערכי המתח בהריון עולים רק בחציו השני של הטרימסטר השלישי ועד לשלב זה הרמה של המתח הפסיכולוגי נשארת קבועה.

חרדה אימהית בזמן ההריון זוהתה כגורם סיכון לסיבוכים שונים של האם (קשיים בלידה, לידה מתמשכת והפלות) ושל העובר (חוסר בשלות, מומים מולדים, פיגור שכלי ומשקל נמוך בלידה), ולכן חשוב לזהות במהלך ההריון את עוצמתה ואת המקור שלה (Glazer, 1980). כמרפאות בעיסוק רצינו לבדוק האם הידע התיאורטי - הרפואי והניסיון המקצועי בקרב נשים העובדות במקצועות הבריאות עשויים להוות מקור לחרדה, המסכנת את האם והעובר במהלך ההריון, ולהשפיע על עצמתה, ובכך חשיבותו של המחקר. המחקר כולל שתי השערות מחקר: 1. רמת החרדה המצבית בקרב נשים בהריון, העובדות במקצועות הבריאות, תהיה שונה מרמת החרדה המצבית בקרב נשים בהריון, שאינן עובדות במקצועות הבריאות. 2. ימצא קשר בין רמת החרדה המצבית בקרב נשים בהריון לבין כמות ועצמת גורמי הסיכון להם הן חשופות.

השיטה
תיאור אוכלוסיית המחקר

אוכלוסיית המחקר כללה 52 נשים בשלבי הריון שונים, מתוכן 21 נבדקות העובדות במקצועות הבריאות (להלן קבוצת הניסוי) ו – 31 נבדקות שאינן עובדות במקצועות הבריאות (להלן קבוצת הביקורת). נשים שאינן עובדות או כאלו שעובדות והצהירו על כך שהן סובלות ממחלה כלשהי לא נכללו במחקר. מקצועות הבריאות כללו 5 רופאות, 6 אחיות, 3 מרפאות בעיסוק ו – 7 פיזיותרפיסטיות. ממוצע הגילים של אוכלוסיית המחקר הוא (4.1 +) 30.7 שנים וטווח הגילים של הנשים במחקר הוא 22-39 שנים. בהשוואה של משתני הרקע בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת לא נמצאו הבדלים מובהקים באשר למשתנים ארץ לידה, לאום, זיקה לדת ומצב משפחתי.

תאור כלי המחקר
1. שחמ"ת - שאלון להערכת חרדה מצבית ותכונת חרדה (טייכמן, מלניק, 1979):
השחמ"ת פותח על רקע תיאוריית החרדה של ספילברגר, ומורכב משאלון חרדת מצב (שח"מ) ושאלון תכונת חרדה (שת"ח). השאלון מחולק לשני חלקים: החלק הראשון בודק חרדה מצבית והנבדק נדרש לתאר את הרגשתו ברגע נתון ולדרגה. בחלק השני,המיועד להערכת תכונת החרדה, מתבקש הנבדק להתייחס לעצמו ולדרג בהתאם. השאלון מתאים למטרות מיון אנשים בהתאם להבדלים אינדבידואליים בתכונת החרדה או להערכת הדחף הקשור בחרדה.

2. סקאלת "רמות דאגה בהריון" - “Cambridge Worry Scale” ((Statham, et al., 1997:

במחקר The Cambridge Prenatal Screening Study, שנערך באנגליה בשנת 1990, נעשה שימוש בסדרה של 4 שאלונים אשר שלושה מהם מתייחסים לטרימסטרים השונים במהלך ההריון ואחד לתקופה שלאחר הלידה. סקאלת "רמות דאגה בהריון" הופיעה בכל אחד מהשאלונים וכללה 16-18 היגדים המתייחסים למצב בריאותי, למערכות יחסים ולמשתנים סוציו-אקונומיים, שעשויים להוות מקור לדאגות לנשים בהריון. בגלל היקפו המצומצם של המחקר שנערך על ידינו נעשה שימוש בסקאלת "רמות דאגה בהריון" אחת בלבד מתוך השאלון של Cambridge Worry Scale, אשר התייחסה לכל מהלך ההריון ללא הפרדה לטרימסטרים והותאמה לשימוש במחקר זה (כגון תיקוף שפתי) כאשר הציון המתקבל משקף את רמת הדאגה בזמן ההריון של הנבדקת.

3. שאלון פרטים אישיים:

השאלון חובר לצורך המחקר וכלל משתנים דמוגרפיים, משתנים הקשורים לניסיון מקצועי (ותק ומספר שעות עבודה שבועית), מצב בריאותי – גופני (הפלות ספונטניות, לידות מוקדמות, הפריה חוץ גופית, הקאות, עייפות, חבלה בהריון ואשפוז בהריון), מצב בריאותי – רגשי (חשש מתגובת הילדים האחרים, הריון בלתי מתוכנן, אי שביעות רצון מהטיפול הרפואי במהלך ההריון ומשברים נפשיים) וגורמי סיכון של ההיסטוריה הרפואית – משפחתית (ידע על מחלות תורשתיות, הפלות ספונטניות במשפחה, לידות מוקדמות במשפחה ומומים מולדים במשפחה).
המשתנים שהרכיבו את רשימת גורמי הסיכון הקשורים למצב בריאותי – גופני והיסטוריה רפואית משפחתית נאספו מתוך שאלון קליני, הנמצא בשימוש נרחב במרפאות לייעוץ לנשים בהריון ובמרפאות להתפתחות הילד. רשימת גורמי סיכון למצב בריאותי – רגשי הורכבה מסקירת הספרות.

הליך המחקר

אוכלוסיית הנשים בהריון העובדות במקצועות הבריאות, אותרה באמצעות קופת חולים הכללית באזור המרכז והמרכז הרפואי ע"ש רבין והתקבלה הסכמתן להשתתף במחקר. הנשים שלא עובדות במקצועות הבריאות נדגמו בשתי יחידות למעקב אולטרא – סאונד במרכזים לבריאות האישה של קופת החולים הכללית שבמחוז המרכז. במהלך יום נוכחות של עורכות המחקר בכל יחידה מולאו שאלונים על ידי כל הנבדקות שהגיעו. המשתתפות במחקר חתמו על טופס הסכמה ומילאו את השאלונים המפורטים בכלי המחקר בפרטיות מירבית. הנתונים שהתקבלו עברו ניתוח סטטיסטי בהליכים מקובלים.

תוצאות

השערת המחקר הראשונה נדחתה. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות החרדה המצבית (כפי שנמדדו בשח"מ ובסקאלת "רמות דאגה בהריון") בין אוכלוסיית הנשים ההרות העובדות במקצועות הבריאות לבין אלה שאינן עובדות במקצועות הבריאות. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות תכונת החרדה. השערת המחקר השניה נדחתה אף היא. לא נמצא קשר בין ממוצע ציוני השח"מ וממוצע ציוני סקאלת "רמות דאגה בהריון" לבין גורמי הסיכון השונים, בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת, למעט קשר מובהק סטטיסטית שנמצא בין המשתנה מצב בריאותי - רגשי לבין ציוני השח"מ בקבוצת הביקורת.

דיון

הממצאים העיקריים של המחקר היו העדר הבדלים ברמות החרדה בין קבוצת הניסוי לבין קבוצת הביקורת והעדר קשר בין המשתנים התלויים לבין המשתנים הדמוגרפיים, מצב בריאותי-רגשי, מצב בריאותי-גופני, היסטוריה משפחתית וניסיון מקצועי.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי למרות העדר הבדלים מובהקים סטטיסטית, שלושת מדדי החרדה בקבוצת הנשים העובדות במקצועות הבריאות היו נמוכים משל קבוצת הנשים שאינן עובדות במקצועות הבריאות. יתכן כי ציוני החרדה הגבוהים של קבוצת הביקורת מקורם במדגם שאינו מייצג, משום שגם בהשוואה לנורמות החרדה של כלל האוכלוסייה, נמצאו בקבוצה זו הבדלים מובהקים סטטיסטית ברמות החרדה המצבית לעומת זו של הנורמה. ייתכן והסיבה לכך היא שהשאלונים מולאו לפני שהנבדקות נכנסו לבדיקת האולטרא סאונד הקשורה בבריאות עובריהן.

לעומתן, מרבית הנבדקות בקבוצת הניסוי אותרו במקומות עבודתן ומילאו את השאלון במהלכה, ולא בזמן המתנה לבדיקה כלשהי, הקשורה למהלכו התקין של ההריון או לבריאותו של העובר. תמיכה להסבר זה מצאנו במאמרם של Statham et al. (1997) בו נטען כי עצם קיומן של בדיקות לתקינות העובר גורם לדאגה אצל נשים הרות, היות והן ממחישות את הסיכוי שחוסר תקינות עשוי לקרות. הסבר נוסף הוא שיתכן וקיימת מגמת הכחשה בקבוצת הניסוי, שגרמה לכך, שרמות החרדה המצבית שדווחו על ידן במחקר, נמוכות מאלה שחוו בפועל, ולכן אינן נבדלות הצורה מובהקת מאלה שדווחו ע"י קבוצת הביקורת. תמיכה להסבר זה מצאנו בשיחות עם נשים העובדות במקצועות הבריאות ועם חלק מהנבדקות, שטענו כי הרקע המקצועי משפיע על רמות החרדה המצבית בהריון. כמו כן, יתכן שגודלו הקטן של המדגם השפיע על התוצאות שהתקבלו, ולא אפשר לזהות הבדלים מובהקים סטטיסטית, גם אם קיימים כאלה.

באשר להעדר הקשרים בין המשתנה התלוי - חרדה מצבית לבין המשתנים הבלתי תלויים המייצגים את גורמי הסיכון, יש לציין כי עובדה זו עומדת בניגוד לסקירת הספרות. יתכן שאכן אין קשר בין רמות החרדה המצבית לבין המשתנים הבלתי תלויים, אך ניתן להניח כי העדר הקשרים נבע מגודלו הקטן של המדגם. יחד עם זאת, נמצא מתאם חיובי מובהק סטטיסטית בין המשתנה התלוי - חרדה מצבית לבין המשתנה מצב בריאותי-רגשי בקבוצת הביקורת בלבד. ניתן להסביר זאת לאור סקירת הספרות שערכנו, לפיה קיימת השפעה של משתנים רגשיים שונים על רמות החרדה המצבית בהריון, וסביר להניח שככל שהם מרובים יותר גדלה רמת החרדה המצבית (Caplan, 1957; Glazer, 1980; Najman et al., 1991; Teichman, 1988). את העובדה שהקשר המובהק סטטיסטית נמצא דווקא על-סמך ציוני השח"מ, ניתן להסביר בכך ששאלון זה מתייחס להריון באופן פחות ספציפי מסקאלת "רמות דאגה בהריון", ויתכן שלנבדקות בקבוצת הביקורת היה קל יותר להודות בו בחרדה המצבית הקשורה בעניינים רגשיים.

לגבי קבוצת הניסוי נראה כי ככל שגורמי הסיכון מתרבים פוחתת רמת החרדה המצבית בהריון, ומאידך בקבוצת הביקורת, ככל שגורמי הסיכון מתרבים גוברת רמת החרדה המצבית בהריון. מגמה זו עשויה לחזק את ההסבר שהעלינו לגבי מגמת ההכחשה, שיתכן וקיימת בקבוצת הניסוי, הגורמת לכך שהנבדקות בקבוצה זו מדווחות על רמת חרדה מצבית נמוכה מזו שחוו בפועל.

לסיכום, לאור העובדה שמחקר זה הינו מחקר ראשון בתחום ומצומצם בהיקפו, ניתן להתייחס אליו כאל מחקר חלוץ, המדגיש את הצורך בהמשך מחקר מקיף בנושא.

ביבליוגרפיה

אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח., נוימן, מ. (1995). פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה.
228 – 221.

טייכמן, י., מלינק, ח. (1979). שחמ"ת – שאלון להערכת חרדה מצבית ותכונת חרדה: מדריך עברי לבוחן. אוניברסיטת תל - אביב.

All, A.C., Sullivan, L. (1997). The Effect of an HIV/AIDS Educational Programme on the Anxiety Level of Nursing Students. Journal of Advanced Nursing, 26 (4), 798-803.

Armstrong, D., Hutti, M. (1998). Pregnancy after Prenatal Loss: The Relationship Between Anxiety and Prenatal Attachment. Journal of Obstetric Gynecologic and Neonatal Nursing, 27 (2), 183 – 189.

Beck, A.T., Emery, G. (1985). Anxiety Disorders and Phobias. Basic Books a Division of Harper Collins Publisher.

Caplan, G. (1957). Psychological Aspects of Maternity Care. American Journal of Public Health, 47, 25 – 31.

Carlson, D.B., Labarba, R.C. (1979). Maternal Emotionality During Pregnancy and Reproductive Outcome: A Review of The Literature. International Journal of Behavioral Development, 2, 343 – 376.

DeJoseph, J.F. (1992). Work, Pregnancy and distress. Work and Stress, 6 (4), 379-383.
Glazer, G. (1980). Anxiety Levels and Concerns among Pregnant Women. Research in Nursing and Health, 3, 107 –113.

Grimm, E.R. (1961). Psychological Tension in Pregnancy. Psychosomatic Medicine, 23 (6), 520 – 527.

Jahan, M. (1987). Role of Psychological Factors in Complications During First Trimester of Pregnancy. Journal of Personality and Clinical Studies,
3 (1), 11 – 16.

Klock, S.C., Chang, G., Hiley, A., Hill, J. (1997). Psychological Distress Among Women With Recurrent Spontaneous Abortion. Psychosomatics, 38 (5), 503 – 507.

Merari, D., Feldberg, D., Elizur, A., Goldman, J., Modan, B. (1992). Psychological and Hormonal Changes in the Course of In Vitro Fertilization. Journal of Assisted Reproduction and Genetics, 9 (2), 161 – 169.

Najam, J.M., Morrison, J., Williams, G., Andersen, M., Keeping, J.D. (1991). The Mental Health of Women 6 Months After They Give Birth to an Unwanted Baby: A Longitudinal Study. Social Science and Medicine, 32 (3), 241 – 247.

Raggatt, P.T.F., Morrissey, S.A. (1997). A Field Study of Stress and Fatigue in Long – Distance Bus Drivers. Behavioral Medicine, 23 (3), 122 – 129.

Reeves, N., Potempa, K., Gallo, A. (1991). Fatigue in Early Pregnancy: An Exploratory Study. Journal of Nurse – Midwifery, 36 (5), 303 – 309.

Rofe, Y., Lewin, I., Padeh, B. (1981). Emotion During Pregnancy and Delivery as a Function of Repression – Sensitization and Number of Childbirths. Psychology of Women Quarterly, 6 (2), 163 – 173.

Spielberger, C.D. (1972). Conceptual and Methodlogical Issues in Anxiety Research. Anxiety Current Trends in Therapy and Research, 2, 481 – 493.

Statham, H., & Green, J.M. (1994). The Effects of Miscarriage and Other
Unsuccessful Pregnant on Feelings Early in a Subsequent Pregnancy.
Journal of Reproductive and Infant Psychology, 12, 45-54.

Statham, H., Green, J.M., Kafetsios, K. (1997). Who Worries That Something Might Be Wrong With the Baby? A Prospective Study of 1072 Pregnant Women. Birth, 24 (4), 223 – 233.

Teichman, Y. (1988). Expectant Parenthood. In: Fisher, S. and Reason, J., Handbook of Life Stress, Cognition and Health. (pp. 3 – 22), Wiley & Sons: Chichester.

Wilkinson, S.M. (1994). Stress in Cancer Nursing: Does It Realy Exist ? Journal of Advanced Nursing, 20 (6), 1079 – 1084.


הזיני כתובת אימייל וקבלי מאיתנו עדכונים שוטפים
הצטרפי אלינו, זה פשוט.
תמורת מאה ש"ח בלבד תקבלי מנוי לידיעון הרבעוני של האגודה, הנחות והטבות נוספות.