בריאות הנשים בישראל
מדיניות בריאות
שירותי בריאות לנשים
נערות
גינקולוגיה
הריון ולידה
פוריות
אמצע החיים
נשים מעל שישים
בריאות הלב
בריאות הנפש
בריאות העצם
בריאות השד
בריאות בעבודה
בריאות השלפוחית
רפואה משלימה
נשים עם מוגבלויות
איכות הסביבה ובריאותך
דימוי הגוף
מחקר
ספרים
קישורים
שאלות ותשובות
גיליונות אלקטרונים
אירועים ופעילויות
אורח חיים בריא
אמצעי מניעה

שלח הכתבה לחבר   |   גירסה להדפסה   |   למעבד תמלילים

גורמים המשפיעים על היענות רופאים בהתאם למומלץ בהנחיות קליניות לטיפול ביתר לחץ דם וסוכרת

ד"ר רויטל גרוס1,2, מרים גרינשטיין1, רונית מצליח1, פרופ' חוה טבנקין3, פרופ' אבי פורת3, ד"ר אנטוני היימן4, פרופ' בעז פורטר4; 1ג'וינט מכון ברוקדייל, 2אוניברסיטת בר-אילן, 3שירותי בריאות כללית 4מכבי שירותי בריאות

רקע:
מחלות כרוניות מסבירות כ-46% מכלל התחלואה והן מהוות מרכיב גדל בהוצאות הטיפול הרפואי. התחלואה ביתר לחץ דם (23%) וסוכרת (5%) היא מהגבוהות בין המחלות הכרוניות. מהספרות עולה שהנחיות קליניות הן אחד הכלים לשפר את איכות הטיפול ולמנוע סיבוכים של מחלות כרוניות תוך ריסון הוצאות. למרות מאמציהם, מתקשים ארגוני הבריאות ביישום ההנחיות; עם זאת, טרם זוהו הגורמים המשפיעים על היענות הרופאים להנחיות קליניות בישראל.

מטרת המחקר:
לבחון את הגורמים המשפיעים על היענות רופאים ראשוניים להנחיות קליניות לטיפול ביתר לחץ דם (יל"ד) וסוכרת, ולזהות דרכים ליישום יותר אפקטיבי שלהן.

שיטת המחקר:
באוקטובר 2002 נשלח בדאר שאלון מובנה למדגם מייצג של רופאים ראשוניים בשירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות. ניתנו תזכורות טלפוניות לרופאים במהלך תקופה של כ-5 חודשים. הוחזרו 743 שאלונים (שיעור היענות 78%). המשתנים התלויים היו ציונים ששיקפו את מידת ההתאמה בין המומלץ בהנחיות הקליניות לטיפול בחולי יל"ד וסוכרת בסדרת נושאים, לבין אופן הטיפול בחולים אלה על פי דיווחו העצמי של הרופא. 30% מאוכלוסיית הרופאים שקבלו את הציונים הגבוהים ביותר לגבי כל אחת מהמחלות, סווגו כ"נוהגים במידה רבה לפי ההנחיות".

ממצאים:
בניתוח רב משתני בו נכללו נתוני רקע של הרופאים (קופה, מאפייני העסקה ומשתנים דמוגרפים), נמצא כי למשתנים: "הרגשת מסוגלות להשפיע על שינוי אורח חיים של החולה", "התייחסות חיובית לקופה" ו"תפיסה כי קיימת בקרה מקצועית", יש השפעה עצמאית חיובית על התנהגות לפי ההנחיות לטיפול ביל"ד וסוכרת כאחד; "מומחיות ברפואה פנימית" ו"זמן ביקור ארוך לחולה כרוני", השפיעו על התנהגות לפי ההנחיות לטיפול ביל"ד; ואילו "גיל צעיר" ותפיסה כי "שיפור הטיפול בחולים חשוב במידה רבה להנהלת הקופה", השפיעו על התנהגות לפי ההנחיות לסוכרת.

מסקנות:
גורמים הקשורים במאפייני רקע של הרופא, תפיסותיו, והתייחסותו לקופה בה הוא עובד, משפיעים על היענות למומלץ בהנחיות הקליניות. יידונו ההשלכות של ממצאים אלה ליישום אפקטיבי יותר של ההנחיות, במטרה לסייע למערכת לתפקד טוב יותר בתנאי מחסור.

המחקר מומן בסיוע המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות


הזיני כתובת אימייל וקבלי מאיתנו עדכונים שוטפים
הצטרפי אלינו, זה פשוט.
תמורת מאה ש"ח בלבד תקבלי מנוי לידיעון הרבעוני של האגודה, הנחות והטבות נוספות.